מרי סו (Mary Sue)

המונח מרי סו (Mary Sue) נולד ב-1973 בפרודיה של פולה סמית׳ על סיפורת מעריצים של מסע בין כוכבים, שבה סגנית משנה בת חמש-עשרה וחצי בשם מרי סו זוכה להערצה מכולם, מצטיינת מיד בכל דבר, ומתה מוות טרגי ויפה שגורם לכל הצוות להתאבל עליה. מאז התרחב הכינוי ומתאר כל דמות שהיכולות, היופי או המעמד המוסרי שלה מוגברים עד כדי כך שהסיפור מתכופף סביבה במקום להעמיד אותה למבחן. המקבילות הגבריות (Gary Stu, Marty Stu) בנויות לפי אותה תבנית. מרי סו אינה סתם דמות לא אהודה או חזקה מדי; הסימן האבחוני הוא שהקונפליקט לא יכול לאיים עליה באמת, ושהדמויות האחרות מפסיקות להתקיים כישויות עצמאיות, ובמקום זאת סובבות סביב הגיבורה כמעריצים, כמאשרים או כמכשולים נוחים.

לדמויות מרי סו יש בדרך כלל תכונות מוכרות: מוצא נדיר או ייחודי, יופי גופני יוצא דופן (שמתואר לעתים קרובות כלא שגרתי אבל בולט לעין כולם), שליטה בכמה מיומנויות כמעט בלי אימון, אמון מיידי או עניין רומנטי מצד דמויות ותיקות, ולא פגמים בכלל או פגמים שהם עצמם מקסימים ("רחמנית מדי", "עובדת קשה מדי"). מבקרים טענו שמשתמשים בכינוי יותר מדי, במיוחד כלפי גיבורות כמו ריי במלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר, בזמן שגיבורים גברים מחוננים באותה מידה, כמו לוק סקייווקר, חומקים מאותה ביקורת. הוויכוח סביב המונח משמש היום לא פחות כדיון על הרגלי קריאה מגדריים מאשר ככלי אבחון בכתיבה. ועדיין, בשימוש זהיר, המושג נשאר קיצור שימושי לדפוס כישלון אמיתי וניתן לזיהוי בכתיבת דמויות.

כדי לבחון את הגיבור או הגיבורה שלכם, שאלו שלוש שאלות: מה הדמות לא יכולה לעשות, והאם המגבלה הזו גלויה מוקדם ולעתים קרובות? כמה עולה לה כל הצלחה, בזמן, ביחסים, בגוף או בעקרונות? מחלוקת של מי הסיפור מוכן לקחת ברצינות, והאם מתברר אי פעם שהמחלוקת הזו צודקת? דמות יכולה להיות מוכשרת, יפה או מוסרית במיוחד ועדיין לחמוק ממלכודת מרי סו, אם העולם מערים עליה קשיים של ממש, אם לאנשים סביבה יש חיים פנימיים שאינם סובבים סביב הערצתה, ואם הכישרונות שלה באים עם מחיר אמיתי. הכנסת הכותבים לסיפור והגשמת משאלות אינן רעות מטבען (דמויות אהובות רבות התחילו כחלום בהקיץ של מי שכתבו אותן), אבל הן זקוקות למשמעת של ההשלכות. דאגו שהדמות תרוויח ביושר את מה שהקוראים אוהבים בה, ותנו לסיפור לסרב לפעמים להחמיא לה.