תבנית לפרופיל דמות
דמויות שטוחות מטביעות סיפורים. לא משנה כמה העלילה שלכם מקורית או כמה העולם שלכם חי: אם האנשים שמאכלסים את העולם הזה מרגישים כמו בובות קרטון עם סיפור רקע מהודק בסיכות, הקוראים מתנתקים. ההבדל בין דמות שנשכחת לבין דמות שנשארת עם הקורא שנים מסתכם בדרך כלל בעומק: עד כמה הכותבים מבינים מי האדם הזה מתחת לתיאורים החיצוניים.
התבנית הזאת לפרופיל דמות נועדה ללכת מעבר ליסודות. כן, היא מכסה מראה חיצוני ופרטים ביוגרפיים. אבל היא גם מובילה אתכם דרך הארכיטקטורה הפנימית של הדמות: האמונות שמניעות אותה, הסתירות שהופכות אותה לאנושית, מערכות היחסים שחושפות מי היא באמת. השתמשו בה לדמות הראשית, לאנטגוניסט ולכל דמות משנה שממלאת תפקיד משמעותי בסיפור שלכם.
חלק 1: היסודות
אלה העובדות של קיום הדמות. זה החלק הכי קל למילוי בפרופיל והכי פחות חשוב כשלעצמו, אבל הוא מספק את היסוד שכל השאר נבנה עליו.
זהות
- שם מלא: כללו כינויים או שמות בדויים. חשבו מה השם אומר על הרקע, על התקופה או על התרבות של הדמות. האם הדמות אוהבת את השם שלה? האם בחרה אותו בעצמה?
- גיל: לא רק מספר. באיזה שלב בחיים היא נמצאת, ואיך זה מעצב את השקפת העולם שלה? בן 25 מעבד אובדן אחרת מבת 60.
- מגדר ולשון פנייה: איך הדמות מתייחסת לזהות המגדרית שלה? האם זה מקור לנוחות, לעימות, או משהו שהיא כמעט לא חושבת עליו?
- עיסוק: במה היא עובדת? וחשוב יותר, האם זה מה שהיא רוצה לעשות? הפער בין המשרה של הדמות לבין הייעוד שלה חושף הרבה.
נוכחות פיזית
- מראה: לכו מעבר לצבע השיער ולגובה. איך היא נושאת את עצמה? מה אנשים שמים לב אליו קודם? מה היא מנסה להסתיר או להדגיש?
- סימנים מזהים: צלקות, הרגלים, גינונים, הדרך שבה היא צוחקת, הדרך שבה היא נכנסת לחדר. הפרטים שבזכותם אפשר לזהות דמות גם בלי תג שם.
- בריאות ומצב גופני: מחלות, פציעות או מציאות גופנית שמשפיעות על חיי היומיום שלה או על אירועי הסיפור.
חלק 2: אישיות ופסיכולוגיה
כאן הדמות מתחילה להפוך לאדם ולא לתיאור. המטרה היא להבין את ההיגיון הפנימי שמניע את ההחלטות שלה: דפוס החשיבה וההרגשה שגורם לה לבחור בדרך אחת ולא באחרת.
תכונות אופי מרכזיות
רשמו שלוש עד חמש תכונות מגדירות. לכל אחת, ציינו איך היא מתבטאת גם כחוזקה וגם כחולשה. דמות נאמנה בלהט היא גם מי שעלולה לסרב לראות את הפגמים של האנשים שהיא אוהבת. דמות כנה עד אכזריות היא גם מי שיכולה לפצוע בלי להתכוון. תכונות האופי הטובות ביותר הן חרב פיפיות.
ערכים ואמונות
במה הדמות הזאת מאמינה לגבי העולם, לגבי אנשים, לגבי עצמה? אלה לא פילוסופיות מופשטות. אלה עקרונות פעולה: "אי אפשר לסמוך על אף אחד חוץ מעצמך." "עבודה קשה תמיד משתלמת." "אנשים אנוכיים מיסודם." האמונות האלה מסננות את האופן שבו הדמות מפרשת כל אירוע בסיפור. כשהאמונות האלה מאותגרות, הקשת של הדמות מתחילה.
פחדים וחוסר ביטחון
מה מדיר שינה מעיניה? לא רק פחדים שטחיים (עכבישים, גבהים) אלא פחדים קיומיים. פחד להישכח. פחד להפוך להורה שלה. פחד לגלות שהיא רגילה. הפחד העמוק ביותר של דמות הוא בדרך כלל הדבר שהסיפור מכריח אותה להתמודד איתו.
סתירות
אנשים אמיתיים מלאי סתירות. פציפיסט עם מזג אלים. אדם נדיב שקמצן בפגיעות רגשית. ציניקן שמקווה בסתר שיוכח שהוא טועה. זהו לפחות סתירה משמעותית אחת בדמות שלכם. אלה נקודות הלחץ שבהן הדרמה חיה.
חלק 3: סיפור רקע וחוויות מעצבות
סיפור רקע הוא לא ביוגרפיה. אין צורך בתיעוד של חיי הדמות שנה אחר שנה. צריך את הרגעים שעיצבו את מי שהיא עכשיו: החוויות שהשרישו את האמונות, הפחדים ודפוסי ההתנהגות שמניעים אותה בסיפור שלכם.
הפצע
רוב הדמויות המרתקות נושאות פצע מעצב: חוויה שלימדה אותן משהו על העולם, גם אם השיעור הזה שגוי. הפצע הוא המקור לאמונה השגויה המרכזית שלהן (מה שק.מ. וויילנד מכנה "השקר שהדמות מאמינה בו"). הגדירו את הפצע כאירוע או כתקופה מסוימים, לא כמצב מעורפל. "אביה עזב כשהייתה בת שתים עשרה" שימושי יותר מ"הייתה לה ילדות קשה".
רוח הרפאים
רוח הרפאים היא הזיכרון או המצב הלא פתור שרודף את הדמות אל תוך סיפור ההווה. היא יכולה להיות הפצע עצמו או משהו שצמח ממנו. רוח הרפאים היא מה שהדמות עדיין בורחת ממנו, עדיין מנסה לתקן או עדיין מנסה להוכיח שאינו נכון כשהסיפור מתחיל.
מערכות יחסים מרכזיות בעבר
מי עיצב את הדמות הזאת לפני שהסיפור מתחיל? הורים, חונכים, אהובים, יריבים, חברים שבגדו בה. לכל מערכת יחסים משמעותית מהעבר, ציינו מה הדמות למדה ממנה ואיך היא משפיעה על ההתנהגות שלה עכשיו.
מיומנויות והשכלה
מה הדמות למדה לעשות, באופן רשמי או לא רשמי? מיומנויות חושפות היסטוריה. לדמות שיודעת לפרוץ מנעולים יש עבר אחר מלדמות שיודעת לדקלם שייקספיר. ציינו לא רק מה היא יודעת לעשות, אלא גם איך למדה את זה.
חלק 4: מערכות יחסים בסיפור
דמויות קיימות ביחס לדמויות אחרות. דמות ראשית לבדה על אי בודד מוגדרת על ידי מערכות היחסים שהשאירה מאחור. החלק הזה ממפה איך הדמות שלכם מתחברת לאנשים האחרים בסיפור ומה החיבורים האלה חושפים.
מערכות יחסים מרכזיות
לכל מערכת יחסים משמעותית בסיפור, ענו:
- מי האדם השני, ומה טיבה של מערכת היחסים?
- מה הדמות רוצה ממערכת היחסים הזאת?
- מה מערכת היחסים מספקת בפועל (וזה עשוי להיות שונה)?
- מה מקור המתח או העימות ביניהם?
- איך מערכת היחסים הזאת משקפת, מאתגרת או מסבכת את הקשת של הדמות?
יחסי כוח
בכל מערכת יחסים למישהו יש יותר כוח: חברתי, רגשי, כלכלי או פיזי. מיפוי יחסי הכוח בין הדמות שלכם לאנשים שסביבה חושף מקורות נסתרים של עימות ומניע. דמות שמצייתת לסמכות בפומבי אבל רותחת בפרטיות מספרת לכם משהו על הקשת שלה.
חלק 5: קשת הדמות
החלק הזה מחבר את פרופיל הדמות למבנה הסיפור. כאן הדיוקן הסטטי הופך למסלול דינמי.
השקר (האמונה השגויה)
נסחו את האמונה השגויה שהדמות מחזיקה בה בתחילת הסיפור. נסחו אותה כמשפט שהדמות באמת הייתה חושבת או אומרת: "אם אתן למישהו להתקרב, הוא יעזוב." "אני חייבת להיות מושלמת כדי להיות ראויה לאהבה." "העולם הוא משחק סכום אפס." השקר הזה צריך לצמוח באופן הגיוני מהפצע שבחלק 3.
האמת
נסחו את האמת שהדמות צריכה ללמוד עד סוף הסיפור (בקשת חיובית) או את האמת שהיא לא מצליחה ללמוד (בקשת שלילית). האמת היא הקונטרה התמטית לשקר.
רצון מול צורך
הרצון הוא המטרה המודעת והחיצונית של הדמות: לפענח את הרצח, לנצח בתחרות, לקבל את הקידום. הצורך הוא הצמיחה הפנימית שנדרשת כדי להגיע להגשמה אמיתית, והוא עשוי להתיישב עם הרצון או לא. המתח בין הרצון לצורך הוא המנוע של קשת הדמות.
מסלול הקשת
שרטטו איך הדמות משתנה (או לא מצליחה להשתנות) לאורך הסיפור. ציינו את נקודות המפנה המרכזיות שבהן השקר מאותגר, שבהן הדמות מתנגדת או מתחילה לקבל את האמת, ושבהן מתרחש השינוי הסופי (או הסירוב להשתנות).
חלק 6: קול וגינונים
איך הדמות הזאת נשמעת? לא כל סיפור נכתב בגוף ראשון, אבל גם בגוף שלישי, דפוסי הדיבור, אוצר המילים והרגלי הדיבור של דמות הם כלים חזקים לבידול ולאפיון.
- דפוסי דיבור: האם היא מדברת במשפטים ארוכים ומתפתלים או בשברים קצרים? האם היא משתמשת בז׳רגון, בסלנג או בלשון גבוהה? האם היא מקללת? האם היא נמנעת מקללות באופן בולט?
- הרגלי דיבור: ביטויים חוזרים, מילות מילוי, הדרך שבה היא מתחמקת או מתעמתת. דמות שעונה על שאלות בשאלות מספרת לכם משהו על היחס שלה לפגיעות.
- קול פנימי: אם אתם כותבים מנקודת המבט של הדמות הזאת, איך המחשבות שלה נשמעות? האם המונולוג הפנימי שונה מהקול החיצוני? הפער הזה הוא סוג של אפיון בפני עצמו.
- שפת גוף: איך היא מבטאת רגש באופן פיזי? דמות ששולבת ידיים בכל שיחה יוצרת רושם שונה מדמות שנשענת קדימה. ציינו את התנוחות, המחוות והסימנים הגופניים הקבועים שמגדירים את הנוכחות של האדם הזה.
איך להתאים את התבנית
לא כל דמות צריכה שכל החלקים ימולאו באותה רמת פירוט. כך מתאימים את התבנית לצרכים שלכם:
- לדמות הראשית: השלימו כל חלק. אתם צריכים להכיר את האדם הזה מבפנים ומבחוץ, גם אם תשעים אחוז ממה שתכתבו בפרופיל לעולם לא יופיע בעמוד. העומק ייראה בכתיבה.
- לאנטגוניסט: השלימו לפחות את חלקים 1-5. הסיבה הנפוצה ביותר לכך שאנטגוניסטים מרגישים דלים היא שהכותבים לא עשו את העבודה כדי להבין את המניע שלהם. האנטגוניסט צריך פצע, שקר ורצון שהגיוניים מנקודת המבט שלו.
- לדמויות משנה: השלימו את חלקים 1 ו-2, ואת השורה שלהן בחלק 4. אפשר להרחיב בהמשך אם חשיבות הדמות גדלה במהלך הטיוטה.
- לצוות דמויות רחב: צרו פרופיל לכל דמות מרכזית, ואז הצליבו את חלק מערכות היחסים (חלק 4) בין הפרופילים. רשת הקשרים שתיווצר תחשוף פערים, כפילויות והזדמנויות לעימות שלא חשבתם עליהן.
בנו את הדמויות שלכם ב-Plotiar. צרו מסמך פרופיל דמות לצד כתב היד, קשרו אותו לפתקים על הסצנות ועקבו אחרי התפתחות הקשת של כל דמות לאורך הפרקים. נסו בחינם.