טיפוס קבוע (Stock Character)

טיפוס קבוע (stock character) הוא טיפוס דמות מוכר ומקובע, שהקהל מזהה מיד בזכות שימוש חוזר בו בסיפורים, בז׳אנרים ובמסורות תרבותיות. טיפוסים קבועים מוגדרים לפי התפקיד שלהם בסיפור ולא לפי פסיכולוגיה אישית: החונך הזקן והחכם, הפאם פאטאל, המדען המטורף, העלמה במצוקה, בן הלוויה המגושם, הבלש הקשוח. הם מגיעים טעונים מראש בציפיות של הקהל, וכך מאפשרים לכותבים לבסס תפקידים במהירות בלי אפיון נרחב. טיפוסים קבועים קיימים מאז צורות הסיפור המוקדמות ביותר, מארלקינו ופנטלונה של הקומדיה דל ארטה ועד הטיפוסים שמאכלסים מעשיות, מערבונים וקומדיות רומנטיות.

טיפוסים קבועים מופיעים בכל מקום בסיפורת, כי הם עובדים. במלחמת הכוכבים, אובי-ואן קנובי מתחיל כדמות חונך קבועה ומוכרת, שנותנת לקהל אחיזה מיידית בתפקידו לפני שהסיפור מעמיק את דמותו. הסרטים של אלפרד היצ׳קוק מאוכלסים בטיפוסים קבועים (הבלונדינית הקרה, האיש שהואשם לשווא, האם השתלטנית), שמופעלים בדיוק רב כל כך שהם עולים על מקורם. בספרות הז׳אנר, טיפוסים קבועים כמו הוותיק המחוספס, היתום הנועז והפקיד המושחת משמשים קיצור סיפורי יעיל, ומשחררים את הכותבים למקד את הפיתוח בדמויות שזקוקות לו יותר מכול.

כדאי להבין את ההבחנה בין טיפוס קבוע לבין ארכיטיפ. ארכיטיפ, במובן היונגיאני, מייצג דפוס פסיכולוגי עמוק שנטוע בלא-מודע הקולקטיבי; טיפוס קבוע הוא מוסכמה שטחית שנטועה בז׳אנר ובמסורת התרבותית. באופן דומה, טיפוס קבוע שונה מדמות שטוחה: דמות שטוחה מוגדרת לפי תפקיד סיפורי וממדיות מוגבלת, ואילו טיפוס קבוע מוגדר לפי היותו מוכר ומוסכם. הסיכון בטיפוסים קבועים הוא שחיקה; ההזדמנות היא חתרנות. השימושים הזכורים ביותר בטיפוסים קבועים נשענים על הטיפוס במחויבות כזו שהוא הופך למבדר, או מפרים את הציפיות במכוון כדי ליצור הפתעה. כשמשתמשים בטיפוסים קבועים, חשוב לעשות זאת במודע: דעו למה הקהל מצפה, ואז החליטו אם למלא את הציפייה או להפוך אותה.