דמות שטוחה

דמות שטוחה (flat character), לפי המסגרת של א״מ פורסטר, מוגדרת באמצעות תכונה דומיננטית אחת או שתיים, וחסרה את המורכבות הפנימית של דמות עגולה. דמויות שטוחות צפויות: ברגע שמבינים את התכונה המגדירה שלהן, אפשר לנחש מראש איך יתנהגו בכל מצב. אין זה פגם מטבעו; לדמויות שטוחות יש תפקידים סיפוריים חשובים.

מר קולינס בגאווה ודעה קדומה הוא דמות שטוחה: הוא חנפן ומלא חשיבות עצמית, וכל סצנה מאשרת את זה. הוא מצחיק דווקא משום שהוא לעולם לא סוטה מהטיפוס. לעומת זאת, דמות שטוחה שמשתמשים בה בצורה גרועה הופכת לגזיר קרטון. רבים מהעוזרים של הנבל בסרטי פעולה הם דמויות שטוחות שאינן מוסיפות דבר, כי השטיחות שלהן אינה משרתת שום מטרה.

דמויות שטוחות מתאימות במיוחד לתפקידי משנה, כהפוגה קומית או כהתגלמות של תמה. הבעיות מתחילות כשהגיבורים שטוחים, כי הקוראים זקוקים למורכבות פסיכולוגית כדי להישאר מעורבים לאורך רומן שלם. ההבחנה בין שטוחה לעגולה אינה שיפוט ערכי אלא כלי: השתמשו בדמויות שטוחות במכוון, היכן שהפשטות משרתת את הסיפור.