דאוטרגוניסט (הדמות השנייה בחשיבותה)

הדאוטרגוניסט (deuteragonist) הוא הדמות השנייה במרכזיותה בסיפור, ומקומה בהיררכיה הסיפורית מיד אחרי הגיבור. המונח מגיע מהדרמה היוונית העתיקה, שבה הדאוטרגוניסט היה ממש השחקן השני על הבמה. בסיפורת המודרנית, הדאוטרגוניסט יכול להיות בן לוויה, מושא אהבה, יריב או שותף לתפקיד הראשי, שנקודת המבט שלו מעניקה עומק וניגוד חיוניים למסע של הגיבור.

בהארי פוטר, רון והרמיוני חולקים את תפקיד הדאוטרגוניסט, ואפשר לטעון שלהרמיוני יש טענה חזקה יותר בזכות השפעתה על תוצאות העלילה. בשר הטבעות, סאם גמג׳י הוא הדאוטרגוניסט שהנאמנות והחוסן שלו הם שמאפשרים בסופו של דבר את המסע של פרודו. בשרלוק הולמס, ד״ר ווטסון הוא הדאוטרגוניסט המובהק: הוא מספר את הסיפורים, מעגן את המוזרויות של הבלש בחום אנושי, ומשמש לקוראים פתח כניסה לעולמו של הולמס.

דאוטרגוניסט שנבנה היטב עושה יותר מלתמוך בגיבור; הוא מאיר ממדים של הסיפור שהגיבור לבדו לא יכול להגיע אליהם. תנו לו מטרות, פחדים וקשת משלו, כדי שירגיש כמו דמות שלמה ולא כמו אביזר סיפורי. היחסים בין הדאוטרגוניסט לגיבור, בין שהם בנויים על נאמנות, על מתח או על שניהם, הם לעתים קרובות הלב הרגשי של הסיפור. כשקוראים זוכרים שותפות בדיונית גדולה, הם זוכרים דינמיקה בין גיבור לדאוטרגוניסט שנעשתה כמו שצריך.