בניית תרבות
תהליך העיצוב של חברות, מנהגים, דתות, נורמות חברתיות ומערכות אמונה לעולמות בדיוניים.
עודכן לאחרונהבניית תרבות (Culture Building) היא הענף של בניית העולם שמוקדש ליצירת המרקם החברתי של חברות בדיוניות: המנהגים, הדתות, מבני המשפחה, תפקידי המגדר, המעמדות, הטאבו, צורות האמנות, המטבחים והערכים המשותפים שלהן. בניית העולם הפיזית מתמקדת בגיאוגרפיה ובסביבה, ובניית התרבות עוסקת באופן שבו האנשים בסביבות האלה מתארגנים ויוצרים משמעות. אפשר לטעון שזה הממד החשוב ביותר של בניית עולם, כי התרבות היא שמעצבת את המניעים של הדמויות, את הקונפליקטים ביניהן ואת הנוף המוסרי של הסיפור. האמונות, הדעות הקדומות, השאיפות והנקודות העיוורות של דמות הם כולם תוצרים של התרבות שגידלה אותה, וסיפורת שמכירה בזה מייצרת סיפורים עשירים יותר ואמינים יותר מבחינה פסיכולוגית.
יד שמאל של החושך של אורסולה ק. לה גווין הוא אבן דרך בבניית תרבות. הוא מדמיין חברה על כוכב הלכת גת׳ן, שבה לאנשים אין מגדר קבוע והם עוברים בין זכר לנקבה במחזורי פוריות תקופתיים. ההנחה התרבותית האחת הזאת מתפשטת החוצה ומעצבת מחדש הכול, מהפוליטיקה ועד המלחמה והשפה, וכך מדגימה עד כמה התרבות חודרת לכל היבט של החיים. חולית של פרנק הרברט בונה את תרבות הפרמן סביב האקולוגיה של עולם מדברי, שבו המים קדושים, חליפות שימור (Stillsuits) שומרות על לחות הגוף וטקסי הקבורה סובבים סביב השבת המים של הגוף לקהילה. טרילוגיית הארץ השבורה של נ.ק. ג׳מיסין בונה תרבויות סביב האיום התמידי של אסון סייסמי, ומראה איך היחסים של ציוויליזציה עם סכנה קיומית מעצבים את הערכים שלה, את ההיררכיות שלה ואת היכולת שלה לאכזריות.
כשבונים תרבויות לסיפורת, כדאי להימנע מהמלכודת הנפוצה של תרבויות אחידות: חברות שבהן לכל החברים אותן אמונות ואותה התנהגות. תרבויות אמיתיות מגוונות מבפנים, שנויות במחלוקת ומשתנות. כדאי להתחיל בתנאים החומריים של העולם: מה אנשים אוכלים, איך הם מתגוננים מפני מזג האוויר, אילו משאבים נדירים? המציאות הפיזית הזאת מעצבת מנהגים תרבותיים יותר מאשר פילוסופיה מופשטת. אחר כך מוסיפים שכבה של היסטוריה: אילו טראומות, ניצחונות ומפגשים עם תרבויות אחרות עיצבו את הערכים של החברה הזאת? כדאי לחשוב על המתחים בתוך התרבות (בין דורות, מעמדות, אזורים או מערכות אמונה), כי קונפליקט תרבותי פנימי הוא מקור עשיר לסיפור. והחשוב מכול: לתת לתרבות לעצב את הדמויות באופן אורגני, ולא להשתמש בדמויות כשופר שמסביר פרטים תרבותיים. דמות שמצייתת לנורמות של התרבות שלה בלי לחשוב עליהן משכנעת יותר מדמות שמספרת עליהן.