רשימת תיוג לבניית עולם

אנשים בציוויליזציה מדברית יתלבשו, יאכלו, יבנו ויתכננו את ימיהם אחרת מאנשים בטונדרה. ודאו שההרגלים של הדמויות שלכם משקפים את הסביבה שלהן.

מפו את המרחקים בין המקומות המרכזיים ובדקו שהם תואמים את זמני הנסיעה שהדמויות חוות. רכיבה של שלושה ימים בפרק השני לא אמורה להפוך לטיול בוקר בפרק השנים עשר.

חשבו מה יש בשפע ומה נדיר בכל אזור. מחסור יוצר נתיבי מסחר, מתחים ויחסי כוח שמרגישים טבעיים לעולם.

אם המצאתם יצורים או צמחים, ודאו שהם מתאימים למערכת האקולוגית. טורף צריך טרף; ג׳ונגל צריך גשם. קוראים שמים לב כשבנוף צחיח יש צמחייה שופעת בלי שום סיבה.

מלחמות, מגפות והגירות משאירות צלקות תרבותיות. אם שתי אומות נלחמו לפני מאה שנה, ההיסטוריה הזאת צריכה להדהד בדעות קדומות, באדריכלות או בפתגמים עממיים, ולא רק באקספוזיציה.

מיתוסים בתוך העולם פועלים במיטבם כשהם רומזים מראש על אירועי עלילה, חושפים ערכים תרבותיים או מטעים דמויות. מסורת לשם המסורת מאטה את הסיפור.

דמויות צריכות להזכיר היסטוריה כמו שאנשים אמיתיים עושים: בדרך אגב, באופן חלקי, לפעמים בטעות. הימנעו מסיכומים היסטוריים בסגנון ספר לימוד.

איך אנשים מאותתים על המעמד שלהם? בגדים, מבטא, מקום מגורים, מה שהם אוכלים? ומה קורה כשמישהו חוצה גבולות מעמדיים: האם זה אפשרי, נענש או בלתי נתפס?

גם חברות חילוניות נושאות חותם תרבותי של מערכות אמונה. חשבו על חגים, שבועות, טאבו, מנהגי קבורה, ועל האופן שבו דמויות מזכירות את הקדוש (או דוחות אותו).

כל תרבות מייצרת אמנות. מה אנשים שרים, על מה הם מספרים סיפורים, במה הם מקשטים את הבתים שלהם? הפרטים האלה יוצרים מרקם בלי צורך באקספוזיציה ארוכה.

מה אנשים אוכלים, ואיך הם אוכלים את זה, חושף על עולם יותר מעמודים של תיאור. ארוחה משותפת היא גם אחת התפאורות הטובות ביותר לאינטראקציה בין דמויות.

בין אם זו מלוכה, מועצה, תאוקרטיה או משהו מומצא, ודאו שאתם יודעים מי מחזיק בכוח, איך הוא השיג אותו ומה מאיים עליו.

מה אסור על פי חוק, ומי אוכף את החוקים האלה? חברה שמעריכה כבוד תעניש אחרת מחברה שמעריכה סדר. חוסר עקביות כאן צורם.

הימנעו מקבוצות מונוליתיות. בכל ממלכה, גילדה או ארגון צריכות להיות מחלוקות. חיכוך פנימי גורם לדינמיקה הפוליטית להרגיש אמיתית.

כוח בלתי מוגבל מבטל מתח. הגדירו כמה הקסם עולה (אנרגיה, חומרים, שפיות, שנות חיים) ומה הוא לא יכול לעשות. המגבלות מעניינות יותר מהיכולות.

אם יש קסם ריפוי, הרפואה נראית אחרת. אם יש שיגור מיידי ממקום למקום, הגאוגרפיה פחות חשובה. עקבו אחרי ההשלכות של המערכת שלכם אל הכלכלה, המלחמה וחיי היומיום.

אם הטלת כישוף דורשת שלושה ימים בפרק הרביעי, אי אפשר להטיל אותו ברגע בפרק העשרים, אלא אם הסיפור מסביר למה. עקבו אחרי כללי המערכת שלכם במסמך עזר.

איפה אנשים ישנים, מתרחצים, משיגים מים, נפטרים מפסולת? אין צורך לתאר את זה בעמוד, אבל ההיכרות עם הדברים האלה מונעת אבסורדים לא מכוונים.

אם דמויות קונות דברים, קבעו איך נראה הכסף וכמה דברים עולים ביחס זה לזה. חרב שעולה כמו כיכר לחם מוציאה את הקורא מהסיפור.

ניבים, סלנג וקללות צריכים להתאים לתרבות. דמויות בעולם של יורדי ים עשויות לומר "רוח גבית" אבל לא "שמיים בהירים לטיסה", אלא אם הן גם טייסות.

איך העולם הזה מריח, נשמע, מרגיש למגע? בשוק צריכים להיות רעש וריחות. ביער צריך להיות מרקם מתחת לרגליים. הפעילו את כל חמשת החושים, באופן סלקטיבי.