היסטוריה חלופית
סיפורת שמתרחשת בעולם שבו לאירוע היסטורי מסוים הייתה תוצאה אחרת, ובוחנת את ההשלכות של הסטייה הזאת.
עודכן לאחרונההיסטוריה חלופית (Alternate History) היא ז׳אנר של סיפורת ספקולטיבית שמדמיין איך העולם היה יכול להיראות אילו אירוע היסטורי מסוים היה מתרחש אחרת. היא מתחילה בנקודת התפצלות (רגע שבו ההיסטוריה האמיתית משתנה) ועוקבת אחרי ההשלכות של השינוי בפוליטיקה, בתרבות, בטכנולוגיה ובחיי היחיד. היסטוריה חלופית שונה מסיפורת היסטורית, שממחיזה אירועים כפי שהתרחשו באמת, ומפנטזיה של עולם משני, שממציאה עולם יש מאין. הכוח של הז׳אנר טמון בכך שהוא בונה על המוכר: הקורא יודע מה קרה באמת, ולכן כל סטייה נושאת משקל דרמטי מובנה ומזמינה הרהור על המקריות של אירועים היסטוריים אמיתיים.
האיש במצודה הרמה של פיליפ ק. דיק הוא מהיצירות שהגדירו את הז׳אנר. הוא מדמיין עולם שבו מדינות הציר ניצחו במלחמת העולם השנייה, וארצות הברית מחולקת בין אזורי כיבוש יפני וגרמני. הקנוניה נגד אמריקה של פיליפ רות בוחן מה היה יכול לקרות אילו צ׳רלס לינדברג הבדלן היה מנצח את פרנקלין רוזוולט בבחירות לנשיאות ב-1940, ועוקב אחרי עליית האנטישמיות האמריקאית דרך עיניה של משפחה יהודית בניוארק. ג׳ונתן סטריינג׳ ומר נורל של סוזנה קלארק מדמיין מחדש את תקופת נפוליאון עם שובו של הקסם האנגלי, וממזג היסטוריה חלופית עם פנטזיה כדי ליצור עולם שבו קרב ווטרלו מתנהל בלחשים לא פחות מאשר בתותחים. כל אחת מהיצירות האלה משתמשת בסטייה ההיסטורית שלה לא רק כניסוי מחשבתי, אלא כאמצעי לבחינת נושאים אמיתיים של כוח, זהות ופגיעות תרבותית.
כתיבת היסטוריה חלופית דורשת מחקר יסודי של ההיסטוריה האמיתית שמשנים. ככל שמבינים טוב יותר מה קרה באמת ולמה, כך אפשר לגזור בצורה משכנעת יותר מה היה יכול לקרות אחרת. כדאי להתחיל בנקודת ההתפצלות ולחשוב באופן שיטתי על ההשלכות שלה: איך השינוי היה מתפשט החוצה דרך הפוליטיקה, הטכנולוגיה, התנועות החברתיות וחיי היומיום? יש להיזהר מהפיתוי לשנות רק את הרכיבים שמשרתים את העלילה ולהשאיר את כל השאר זהה לציר הזמן שלנו, באופן נוח מדי: שינויים היסטוריים גדולים היו יוצרים תגובת שרשרת בכל תחומי החיים. ובאותו זמן חשוב לזכור שכותבים סיפורת ולא עבודת מחקר בהיסטוריה. ההיסטוריה החלופית צריכה לשרת את הדמויות ואת התמות של הסיפור. ההיסטוריות החלופיות המוצלחות ביותר משתמשות בצירי הזמן המתפצלים שלהן כדי להאיר משהו אמיתי במצב האנושי, וגורמות לקורא לראות את העולם שלו בבהירות רבה יותר, כי הן מראות לו עולם שכמעט היה.