שפה מומצאת
שפה שהומצאה בכוונה לעולם בדיוני, ממוסכמות פשוטות למתן שמות ועד מערכות דקדוק מפותחות לגמרי.
עודכן לאחרונהשפה מומצאת (Constructed Language, או בקיצור Conlang) היא שפה שנוצרה בכוונה ולא התפתחה באופן טבעי. בסיפורת, שפות מומצאות מעמיקות את בניית העולם, כי הן נותנות לתרבויות זהות לשונית משלהן וגורמות לחברות בדיוניות להרגיש אמיתיות ומאוכלסות. שפות מומצאות נעות על רצף של שלמות: בקצה אחד נמצאות שפות מלאות, עם דקדוק ותחביר שלמים ואוצר מילים נרחב, שאפשר באמת לתקשר בהן. בקצה השני נמצאות שפות שמות, שמספקות פלטה פונטית עקבית לשמות של דמויות ומקומות ולמונחי מפתח, בלי להיות שפה מתפקדת. העומק של שפה מומצאת צריך להתאים לצורכי הסיפור: לא כל עולם פנטזיה צריך שפה שאפשר לדבר בה, אבל אפילו מוסכמה בסיסית למתן שמות יכולה להעניק לתרבות בדיונית אמינות עצומה.
ג׳.ר.ר. טולקין הוא עדיין אמת המידה לשפות מומצאות בספרות. טולקין, שהיה פילולוג במקצועו, יצר את קווניה ואת סינדרין (השפות האלפיות שלו) עם דקדוקים מלאים, אטימולוגיות ושינויי הגייה היסטוריים, והתייחס ליצירת שפות כאמנות בפני עצמה. השפות שלו קדמו לסיפורים שלו: הארץ התיכונה נבנתה בין השאר כעולם שבו השפות האלה יוכלו להתקיים. במדיה העכשווית, דייוויד פיטרסון יצר את הדותראקית ואת הוולירית הגבוהה לסדרה משחקי הכס של HBO, ופיתח אותן מהשברים שברומנים של ג׳ורג׳ ר.ר. מרטין לשפות מתפקדות לגמרי עם אלפי מילים. הקלינגונית של מארק אוקרנד, שפותחה לזיכיון מסע בין כוכבים, הפכה פופולרית כל כך שיש לה תרגום משלה להמלט וקהילה פעילה של דוברים. הדוגמאות האלה מראות ששפה מומצאת שנבנתה היטב יכולה לחיות חיים משלה מעבר ליצירה שהולידה אותה.
כשיוצרים שפות לסיפורת משלכם, כדאי להתחיל בצלילים. כדאי להחליט באילו פונמות השפה משתמשת ומאילו היא נמנעת, כי הפלטה הפונטית הזאת תגדיר את האופי השמיעתי של השפה: צרורות עיצורים קשים מרגישים אחרת מהברות זורמות עשירות בתנועות. כדאי לקבוע כללים בסיסיים לתצורת מילים, כדי שמונחים חדשים שתטבעו ירגישו עקביים עם הקיימים. גם אם לא מפתחים דקדוק מלא, מערכת צלילים עקבית וקבוצה של שורשים שמתחברים באופן הגיוני יגרמו לשמות ולמונחים הבדיוניים להרגיש שייכים לשפה אמיתית ולא להברות אקראיות. לכותבים בעברית יש כאן יתרון: שיטת השורשים והמשקלים של העברית היא מודל מוכן לבניית משפחות מילים עקביות בשפה מומצאת. כדאי לחשוב איך השפה משקפת את התרבות של הדוברים שלה: לעם שחי במדבר יכולות להיות מילים רבות לסוגי חול או למחסור במים, ותרבות של יורדי ים יכולה להבחין בין עשרות דפוסי רוח. השפה לא חייבת להיות שלמה, אבל היא צריכה להרגיש לכידה.