אמינות סיפורית (ורוסימיליטוד)
האיכות של להיראות אמיתי, ממשי או אמין בהקשר של עולם בדיוני.
עודכן לאחרונהאמינות סיפורית, או ורוסימיליטוד (Verisimilitude), היא האיכות שגורמת לעולם בדיוני להרגיש אותנטי ואמין, לא משנה כמה פנטסטית ההנחה שלו. המונח נגזר מהמילה הלטינית "verisimilitudo", שפירושה "דמיון לאמת", והוא מתייחס לא לריאליזם מילולי אלא לעקביות פנימית ולסבירות בתוך המסגרת שהסיפור עצמו קבע. אופרת חלל שמתרחשת אלפי שנים בעתיד ודרמה משפחתית עכשווית דורשות שתיהן אמינות סיפורית, אבל הן משיגות אותה בדרכים שונות. אופרת החלל צריכה להיות עקבית עם הפיזיקה המומצאת ועם התרבויות החייזריות שלה, והדרמה המשפחתית צריכה להישמע אמיתית בהתאם להתנהגות אנושית ולדינמיקה חברתית מוכרות. בשני המקרים, האמינות הסיפורית היא מה שמאפשר לקוראים להשקיע רגשית בסיפור במקום להישלף ממנו ברגעים שמרגישים מזויפים או מאולצים.
סדרת שיר של קרח ואש של ג׳ורג׳ ר.ר. מרטין משיגה אמינות סיפורית מרשימה למרות הדרקונים והקסם, כי היא מעגנת את התככים הפוליטיים שלה במניעים אנושיים מציאותיים: שאפתנות, נאמנות, בגידה והישרדות. הרכיבים הפנטסטיים מרגישים אמינים כי הם קיימים בעולם שבו למעשים יש השלכות והדמויות מתנהגות בדרכים אמינות פסיכולוגית. מרידיאן הדם של קורמק מקארתי משיג אמינות סיפורית בזכות הדיוק הבלתי מתפשר של הפרטים ההיסטוריים ותיאורי הנוף, שגורמים לאלימות הקיצונית שלו להרגיש אמיתית באופן מבעית ולא מצוירת. בקולנוע, כוח משיכה (Gravity) של אלפונסו קוארון השקיע מאמץ עצום בתיאור מדויק של הפיזיקה של מכניקת המסלולים, וזה גרם לסיפור ההישרדות להרגיש אותנטי עד העצמות גם כשהסרט לקח חירויות דרמטיות. היצירות האלה ממחישות שאמינות סיפורית מושגת בזכות פירוט, עקביות ותשומת לב להיגיון של סיבה ותוצאה.
כדי להשיג אמינות סיפורית בכתיבה שלכם, כדאי להתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: עקביות, פירוט ואמת אנושית. עקביות פירושה שאחרי שקובעים כלל או עובדה על העולם, מכבדים אותם לאורך כל הסיפור: סתירות הן הדרך המהירה ביותר לשבור את האשליה. פירוט פירושו שימוש בפרטים מוחשיים ומסוימים במקום הכללות מעורפלות: דמות ששותה "כוס פושרת של קפה נמס עם יותר מדי אבקת חלב" אמינה יותר מדמות ששותה "כוס קפה". אמת אנושית פירושה לוודא שהרגשות, ההחלטות והתגובות של הדמויות מרגישים אותנטיים פסיכולוגית, גם בנסיבות יוצאות דופן. כדאי לחקור את המקבילות בעולם האמיתי לרכיבים הבדיוניים: אם הדמות היא נפחית, כדאי ללמוד מספיק על נפחות כדי שהפרטים ישכנעו. כשצריך לכופף את המציאות לטובת הסיפור, כדאי לעשות את זה בביטחון ולצמצם את ההפרעה בעזרת פרטים מעוגנים היטב שמקיפים את הרכיב הבלתי סביר.