סינקדוכה

סינקדוכה (Synecdoche), או "חלק במקום השלם", היא צורה ציורית שבה משתמשים בחלק של דבר כדי לייצג את השלם, ולעיתים רחוקות יותר, בשלם כדי לייצג חלק. כשקברניט קורא "כל הידיים לסיפון", "הידיים" מייצגות את כל המלחים. בעברית, "שבעים נפש" פירושו שבעים בני אדם, ו"לפי ראש" פירושו לכל אדם. הסינקדוכה פועלת דרך אסוציאציה: החלק שנבחר קשור לשלם באופן אופייני כל כך, שהזכרתו מעוררת מיד את הישות הגדולה. זוהי צורה של דחיסה שהופכת את השפה לחיה ויעילה יותר, בהתמקדות בתכונה הבולטת ביותר של מה שמתואר.

ביוליוס קיסר, שייקספיר משתמש בסינקדוכה כשאנטוניוס פונה אל הקהל: "Friends, Romans, countrymen, lend me your ears" ("רעים, רומאים, בני ארצי, הטו לי אוזן"), ו"האוזניים" מייצגות את מלוא תשומת הלב של הקהל. בעיתונות, "הבית הלבן" מייצג דרך קבע את כל הרשות המבצעת של ממשלת ארצות הברית, ו"וול סטריט" מייצגת את תעשיית הפיננסים. בענבי זעם, ההתייחסויות החוזרות של סטיינבק ל"ידיים" של הפועלים (סדוקות, מיובלות וחזקות) משתמשות בסינקדוכה כדי לצמצם בני אדם לעבודתם, ומשקפות את האופן שבו השיטה הכלכלית עצמה מתייחסת אליהם.

הסינקדוכה שימושית במיוחד לאפיון: הבחירה איזה חלק ייצג את השלם חושפת סדרי עדיפויות ונקודת מבט. דמות שחושבת על אנשים כעל "חליפות" רואה את העולם אחרת מדמות שרואה "פנים". כשמשתמשים בסינקדוכה, כדאי לבחור את החלק שמייצג בצורה המשמעותית ביותר את השלם בהקשר המסוים. הפרט שנבחר צריך להרגיש טבעי וחושפני ולא שרירותי. כדאי לשים לב להבחנה בין סינקדוכה למטונימיה, אמצעי קרוב מאוד: הסינקדוכה משתמשת בחלק במקום השלם (או להפך), ואילו המטונימיה משתמשת במשהו שקשור לדבר שהיא מייצגת, אבל אינו חלק פיזי ממנו.