סמליות

סמליות (Symbolism) היא הנוהג לטעון רכיבים מוחשיים (חפצים, צבעים, מקומות, דמויות או פעולות) במשמעות שחורגת מתפקידם המילולי בסיפור. סמל פועל בשתי רמות בבת אחת: הוא דבר ממשי בתוך עולם הסיפור, והוא מצביע על רעיון מופשט או על אמת רגשית. בניגוד לאלגוריה, שבה ההתאמות שיטתיות ולעיתים קרובות של אחד לאחד, הסמליות בדרך כלל זורמת יותר ופתוחה לפרשנות, והיא מתעשרת דווקא משום שהיא מסרבת להצטמצם למשמעות אחת.

האור הירוק בקצה המזח של דייזי בגטסבי הגדול הוא אחד הסמלים המנותחים ביותר בספרות, והוא מייצג בבת אחת את הכמיהה של גטסבי, את החלום האמריקני ואת חוסר האפשרות לשחזר את העבר. בבעל זבוב, הקונכייה מסמלת סדר דמוקרטי וסמכות מתורבתת, והשמדתה מסמנת את הקריסה המוחלטת של החברה של הנערים. חמדת של טוני מוריסון משתמש בדמות שעל שמה נקרא הספר גם כרוח רפאים ממשית וגם כסמל לטראומה הקולקטיבית של העבדות, עמימות שמעניקה לרומן את כוחו המטריד.

סמליות טובה צומחת מהסיפור באופן טבעי ואינה נכפית עליו. אם מחליטים שבלון אדום יסמל חירות, ואז מצביעים שוב ושוב על הבלון ודוחפים את הקוראים לפרשנות ה"נכונה", יוצרים הרצאה ולא סמל. במקום זאת, כדאי לבחור חפצים ותמונות שחוזרים באופן אורגני בעולם הסיפור, ולתת למשמעות שלהם להיבנות דרך חזרה והקשר. הקוראים צריכים להרגיש את משקלו של הסמל לפני שהם יכולים לנסח מה הוא אומר. בזמן הכתיבה, כדאי להתמקד בכך שהרמה המילולית תהיה חיה ומשכנעת; המשמעות הסמלית תבוא אחריה.