אנלוגיה

אנלוגיה (Analogy) היא השוואה מורחבת שמסבירה או מאירה רעיון לא מוכר או מורכב בעזרת הקבלה למשהו שהקוראים כבר מבינים. בעוד שמטפורה קובעת שדבר אחד הוא דבר אחר, ודימוי מציין שדבר אחד הוא כמו דבר אחר, אנלוגיה ממפה מערכת של יחסים מתחום מוכר אל תחום לא מוכר, וטוענת שמכיוון ששני דברים דומים בהיבטים מסוימים, סביר שהם דומים גם באחרים. אנלוגיות הן יסוד של החשיבה האנושית עצמה: אנחנו מבינים חוויות חדשות בכך שאנחנו מקשרים אותן לחוויות מוכרות, וכותבים רותמים את האינסטינקט הקוגניטיבי הזה כדי להפוך את המופשט למוחשי ואת המורכב לנגיש.

משל המערה של אפלטון במדינה הוא אחת האנלוגיות המתמשכות ביותר בהגות המערבית: הוא משווה את הבורות האנושית לאסירים כבולים במערה שחושבים שהצללים על הקיר הם המציאות, ואת ההארה הפילוסופית למסע הכואב אל אור השמש. בכתיבה מדעית, אנלוגיות הן הכרחיות: האטום הוסבר כמערכת שמש זעירה, ה-DNA כתוכנית בנייה או כמתכון, ומערכת החיסון כצבא שמגן על מבצר. בטיעון ובשכנוע, לאנלוגיות יש כוח רטורי, כי הן מעגנות טענות מופשטות בחוויה מוחשית. ב"מכתב מכלא בירמינגהם" משתמש מרטין לותר קינג הבן באנלוגיה של מורסה שצריך לפתוח לאוויר כדי לטעון שמתח חברתי, אף שאינו נוח, הכרחי לריפוי.

הכוח של אנלוגיה הוא גם נקודת התורפה שלה: אין אנלוגיה מושלמת, וקוראים שמוצאים את הנקודה שבה ההשוואה קורסת יכולים לערער את הטיעון כולו. כשבונים אנלוגיות, כדאי לבחור תחומי מקור שהקהל המיועד מכיר היטב, ולומר בגלוי היכן ההשוואה נעצרת. אנלוגיה שמגזימה, וטוענת לדמיון רב מזה שקיים בפועל, תפגע באמינות שלכם יותר משתעזור להסבר. האנלוגיות הטובות ביותר מאירות בדייקנות היבט מסוים אחד של הדבר הלא מוכר, ואז זזות הצידה לפני שהקוראים מתחילים לשאול שאלות שההשוואה אינה יכולה לענות עליהן. בסיפורת, אנלוגיות פועלות במיטבן בקולה של דמות, כשהן חושפות איך היא מבינה את העולם, ולא בהסבר של המספר.