מטונימיה

מטונימיה (Metonymy), או שם מושאל לפי סמיכות, היא צורה ציורית שבה מתייחסים לדבר לא בשמו שלו, אלא בשמו של דבר אחר שקשור אליו בקשר הדוק. בניגוד לסינקדוכה, שבה המונח המחליף הוא חלק פיזי מהשלם, המטונימיה נשענת על אסוציאציות רחבות יותר: סיבה במקום תוצאה, כלי במקום תוכנו, יוצר במקום יצירתו, מוסד במקום האנשים שבתוכו. כשמישהו אומר "העט חזק מהחרב", "העט" מייצג תקשורת כתובה ו"החרב" מייצגת כוח צבאי; אף אחד מהם אינו חלק פיזי ממה שהוא מייצג, אבל כל אחד מהם קשור אליו קשר בל יינתק.

"הכתר" במקום המלוכה הבריטית, "הוליווד" במקום תעשיית הקולנוע האמריקנית ו"העיתונות" במקום עולם החדשות הן מטונימיות יומיומיות שנטועות בשפה עמוק כל כך שרוב הדוברים אינם מזהים אותן כלשון ציורית. בעברית, "הכנסת החליטה" או "הקריה הודיעה" פועלות באותו אופן. בספרות, המטונימיה פועלת באופן מכוון יותר. במובי דיק, מלוויל משתמש לעיתים קרובות ב"ארון המתים" כדי להתייחס לים ולמוות עצמו, מטונימיה שצובעת כל סצנה ימית בתחושת אסון מתקרב. השורה של שייקספיר "Is it thy will thy image should keep open / My heavy eyelids" ("האם רצונך הוא שדמותך תשאיר פקוחים / את עפעפיי הכבדים") משתמשת ב"עפעפיים" באופן מטונימי במקום התודעה והערנות.

המטונימיה היא כלי חזק לשליטה בטון ובהדגשה. כשמתייחסים למלך כאל "כס המלוכה", מדגישים את הכוח המוסדי; כשקוראים לו בשמו, מדגישים את האדם. כדאי לבחור את ההחלפות המטונימיות לפי ההיבט של הדבר שרוצים להעמיד בחזית. בסיפורת, המטונימיות שהדמויות נוהגות להשתמש בהן חושפות את תפיסת העולם שלהן: דמות שמכנה אנשים לפי רכושם ("המרצדס עצרה") רואה את העולם אחרת מדמות שמשתמשת בתיאורים גופניים. כדאי להשתמש במטונימיה כדי להוסיף לפרוזה דיוק ואישיות, אבל לוודא שהקשר ברור מספיק כדי שהקוראים יעשו את החיבור בלי מאמץ.