שכתוב

שכתוב (revision) הוא תהליך העבודה מחדש על כתב היד אחרי שהטיוטה הראשונה הושלמה, ובו מתרחשת רוב הכתיבה האמיתית. אם כתיבת הטיוטה עוסקת בגילוי, השכתוב עוסק בהחלטה: להחליט מה הסיפור באמת, מה משרת אותו ומה צריך לחתוך, לבנות מחדש או לכתוב מחדש. השכתוב פועל בכל רמות הטקסט בו בזמן, מהארכיטקטורה הכוללת של העלילה ושל קשת הדמות ועד הקצב של משפטים בודדים. הוא אינו זהה לעריכה או להגהה; במקור האנגלי, revision פירושו המילולי "לראות מחדש" את היצירה.

הסיפורים של ריימונד קארבר עברו שינוי מפורסם בידי העורך שלו, גורדון ליש, שהשכתובים האגרסיביים שלו גזמו את הפרוזה של קארבר עד לשלד המינימליסטי האיקוני. בין שמסכימים עם היקף השינויים של ליש ובין שלא, הדוגמה ממחישה את כוחו של השכתוב לשנות מן היסוד את זהותה של יצירה. טוני מוריסון תיארה את השכתוב כשלב שבו גילתה במה הרומנים שלה עוסקים באמת, וחזרה שוב ושוב אל חמדת ואל שיר שלמה כדי להעמיק את רובדי המשמעות. מייקל שייבון, כך מסופר, כתב מחדש מאפס את הרפתקאותיהם המופלאות של קבלייר וקליי אחרי שהשלים טיוטה שלמה שלא סיפקה אותו.

שכתוב טוב דורש מרחק. רוב הכותבים נשכרים מהנחת טיוטה גמורה בצד לימים, לשבועות או אפילו לחודשים לפני שהם חוזרים אליה בעיניים רעננות. כדאי לקרוא את כתב היד כולו לפני שמשנים משהו, ולרשום הערות במקום לתקן, כדי להבין את צורת היצירה לפני שמתחילים לעצב אותה מחדש. טפלו קודם בבעיות מבניות, כי אין טעם לשכלל את הפרוזה של פרק שאולי יהיה צריך לחתוך לגמרי. עבדו מהגדול אל הקטן: מבנה, אחר כך סצנות, אחר כך פסקאות, אחר כך משפטים, אחר כך מילים. לכל מעבר על כתב היד צריך להיות מוקד מוגדר.