סימני הגהה
סמלים והערות סטנדרטיים לסימון תיקונים על עמודי כתב היד, שיוצרים קיצור אוניברסלי לשינויי עריכה.
עודכן לאחרונהסימני הגהה (proofreading marks) הם מערכת סטנדרטית של סמלים והערות לציון תיקונים על עמודי כתב יד מודפסים. הם יוצרים קיצור אוניברסלי שמאפשר לעורכים, למגיהים ולסדרים לתקשר במדויק על שינויים בטקסט בלי לכתוב הסברים ארוכים. אף שכלי עריכה דיגיטליים החליפו כמעט לגמרי את הסימון הפיזי בהוצאה לאור בת זמננו, ההיכרות עם סימני ההגהה נשארת שימושית לכותבים ולעורכים שעובדים עם הגהות מודפסות, משתפים פעולה עם הוצאות לאור מסורתיות, או פשוט רוצים להבין את אוצר המילים של העריכה שעליו נשענת תעשיית ההוצאה לאור. הסימנים עצמם מוסדרים בתקנים כמו BS 5261 (הבריטי) ובאלה שמפרסם ה-Chicago Manual of Style (האמריקני), אם כי הסמלים הנפוצים ביותר מוכרים בעולם כולו.
סימני ההגהה הבסיסיים כוללים את סימן המחיקה (קו על הטקסט עם זנב שמתעקל אל השוליים), את גג ההוספה (V הפוך מתחת לשורה, שמציין היכן יש להוסיף טקסט חדש), את סימן ההחלפה (קו מעוגל שמחבר שני רכיבים שצריכים להחליף מקום), את סימן הפסקה (שמציין היכן צריכה להתחיל פסקה חדשה), ואת "stet" (קו תחתון מנוקד שפירושו "להשאיר כמות שהוא", ומשמש לביטול תיקון קודם). סימנים נוספים מציינים שינויים באותיות רישיות (בכתב הלטיני), התאמות ריווח, שינויים בסגנון הגופן (נטוי, מודגש) ותיקוני יישור. לרוב הסימנים מתלוות הערות בשוליים, שמספקות את הטקסט החלופי או מבהירות את השינוי המבוקש. יופייה של השיטה טמון ביעילותה: סמל אחד יכול להעביר שינוי שתיאורו במילים היה דורש משפט שלם.
לכותבים בני זמננו, הערך המעשי של היכרות עם סימני ההגהה חורג מכתבי יד פיזיים. המושגים שמאחורי הסימנים (מחיקה, הוספה, החלפת מקום וארגון מחדש של פסקאות) תואמים ישירות את הפעולות שמערכות דיגיטליות למעקב שינויים מציעות. ההבנה של פעולות העריכה הבסיסיות האלה מחדדת את היכולת לשכתב את הטקסט שלכם באופן שיטתי. כשבודקים הגהות מודפסות, שעדיין נפוצות בהוצאה לאור המסורתית, שליטה בסימני ההגהה מאפשרת להעביר תיקונים במהירות ובלי עמימות. וגם בתהליך עבודה דיגיטלי לגמרי, ההרגל לחשוב על שינויים מוגדרים ומסווגים, ולא על תחושה עמומה שמשהו לא עובד, הופך את השכתוב ליעיל ויסודי יותר.