קבוצת ביקורת (Critique Group)
קבוצה קטנה וקבועה של כותבים שמשתפים זה את זה ביצירות בתהליך ונותנים זה לזה משוב מפורט.
עודכן לאחרונהקבוצת ביקורת (critique group) היא קבוצה קטנה וקבועה של כותבים שנפגשים באופן סדיר כדי לשתף יצירות בתהליך ולתת זה לזה משוב מפורט ובונה. בשונה מסדנה חד-פעמית או ממעגל כתיבה מזדמן, קבוצת ביקורת מפתחת לאורך זמן אמון ורציפות, וכך החברים יכולים לעקוב אחר ההתפתחות זה של זה ולתת ביקורת ספציפית ומועילה יותר ויותר. בקבוצות יש בדרך כלל שלושה עד שמונה חברים, והן נפגשות פעם בשבוע, פעם בשבועיים או פעם בחודש, פנים אל פנים או ברשת.
כמה מהיצירות המהוללות ביותר בספרות עוצבו בקבוצות ביקורת. האינקלינגס, שבהם היו חברים ק״ס לואיס וג׳ר״ר טולקין, נפגשו בקביעות באוקספורד כדי לקרוא בקול רם ולבקר זה את כתבי היד של זה; גם שר הטבעות וגם סיפורי נרניה עברו דרך הקבוצה הזו. חוג בלומסברי, אף שהיה רחב יותר בהיקפו, העניק לווירג׳יניה וולף ולא״מ פורסטר קהילה אינטלקטואלית שחידדה את עבודתם. במדע הבדיוני, מודל כנס מילפורד שהגה דיימון נייט ביסס מתכונת ביקורת שעיצבה דור שלם של כותבים, ובהם אורסולה ק. לה גווין והרלן אליסון.
קבוצות הביקורת הטובות ביותר קובעות כללים ברורים: כמה חומר מגישים, איך נותנים משוב, והאם מי שכתבו את הטקסט רשאים להגיב במהלך הביקורת או חייבים קודם להקשיב בשקט. כלל השתיקה, שבו הכותבים מקשיבים בלי להגן או להסביר, חשוב במיוחד, כי הוא מדמה את החוויה של קוראים שפוגשים את הטקסט בלי הדרכה של מי שכתבו אותו. כשבוחרים קבוצת ביקורת או מקימים אחת, כדאי לחפש חברים שכותבים ברמת מחויבות דומה, שקוראים הרבה ושמסוגלים לנסח מה עובד ומה לא, במקום להסתפק בשבחים או בהסתייגות עמומה.