סדנת כתיבה
מסגרת לימודית מובנית שבה כותבים משתפים את עבודתם ומקבלים משוב מונחה מעמיתים וממנחה.
עודכן לאחרונהסדנת כתיבה (writing workshop) היא מסגרת לימודית מובנית שבה כותבים מגישים את עבודתם לקבוצת עמיתים ולמנחה לביקורת ולדיון מונחים. מודל הסדנה המודרני, המכונה לעתים קרובות "מודל איווה" על שם סדנת הכותבים של איווה (Iowa Writers' Workshop), פועל בדרך כלל במתכונת שבה הכותבים מחלקים את כתב היד מראש, הקבוצה דנה בנקודות החוזק והחולשה שלו במפגש מונחה, והכותבים שותקים במהלך הדיון כדי לקלוט את המשוב בלי להתגונן. הסדנאות נעות מתוכניות MFA באוניברסיטאות, דרך חוגים קהילתיים ועד סדנאות מרוכזות בנות כמה ימים.
סדנת הכותבים של איווה, שנוסדה ב-1936, היא הדוגמה המפורסמת ביותר, ויצאו ממנה כותבים אמריקנים חשובים רבים במיוחד, ובהם פלנרי או׳קונור וריימונד קארבר. סדנת קלריון (Clarion) מילאה תפקיד דומה במדע בדיוני ובפנטזיה, וטיפחה כותבים כמו אוקטביה באטלר וניל גיימן. בבריטניה, התוכנית לכתיבה יוצרת של אוניברסיטת מזרח אנגליה, שבה למדו קאזואו אישיגורו ואיאן מקיואן, פועלת לפי מודל דומה. גם בישראל פועלות תוכניות לכתיבה יוצרת באוניברסיטאות, לצד סדנאות כתיבה פרטיות רבות, ורובן מאמצות מתכונת דומה. התוכניות האלה מראות שמשוב עמיתים מובנה, כשהוא מונחה היטב, יכול להאיץ מאוד את התפתחותם של כותבים.
כדי להפיק את המרב מסדנה, כדאי לגשת למשוב בפתיחות ולא בהתגוננות. לא כל הערה תהיה מועילה, אבל דפוסים במשוב, כשכמה קוראים מזהים את אותה בעיה, מצביעים כמעט תמיד על בעיה אמיתית, גם אם הפתרונות שהם מציעים שונים. כשנותנים משוב, היו ספציפיים: במקום "זה לא עבד לי", ציינו בדיוק היכן העניין שלכם התחיל לדעוך ולמה. המשתתפים הטובים ביותר בסדנה לומדים מביקורת על עבודות של אחרים לא פחות ממה שהם לומדים מביקורת על עבודתם, כי אבחון בעיות בפרוזה של מישהו אחר מפתח את האינסטינקט העריכתי שדרוש לשכתוב עצמי.