קול סיפורי

קול סיפורי (narrative voice) הוא האישיות והסגנון הייחודיים של אופן הסיפור עצמו. הוא כולל בחירת מילים, מקצב משפטים, טון, יחס, ואת הרגישות הכוללת שגורמת לפרוזה של כותב אחד להרגיש שונה מזו של אחר. הקול הוא מה שמאפשר לזהות פסקה בודדת כשייכת לכותב מסוים או לדמות מסוימת.

הקול הסיפורי של ריימונד צ׳נדלר ברומנים על פיליפ מארלו קשוח, עוקצני ופואטי: "הייתי צריך משקה, הייתי צריך הרבה ביטוח חיים, הייתי צריך חופשה." הקול של טוני מוריסון בחמדת לירי, רדוף ומורכב מבחינה מקצבית. שני הקולות ייחודיים כל כך, שמי שמכירים את אחד מהם יזהו קטע שלו גם בלי שם המחבר.

מציאת הקול הסיפורי שלכם היא אחד האתגרים האישיים ביותר בכתיבה. הוא צומח מהמפגש בין מה שאתם רוצים לומר לבין האופן שבו אתם אומרים דברים באופן טבעי. אי אפשר לכפות קול או לשאול אותו; חיקוי הוא תרגיל מועיל, אבל קול שמוכן לפרסום חייב להיות אותנטי. בגוף ראשון, הקול אינו ניתן להפרדה מהדמות. בגוף שלישי, הוא הנוכחות הבלתי נראית של הכותבים שמנחה את הקוראים דרך הסיפור.