תגית דיבור

תגית דיבור (dialogue tag) היא הצירוף שמייחס שורת דיבור לדמות, ולרוב מדובר ב"אמר" וב"שאל". לתגיות דיבור יש תפקיד פונקציונלי בלבד: הן אומרות לקוראים מי מדבר. התגיות הטובות ביותר בלתי נראות, ומאפשרות לדיאלוג עצמו לשאת את משקל הסצנה. "אמר" בלתי נראה כי הקוראים מעבדים אותו בלי תשומת לב מודעת, כמו סימן פיסוק.

אלמור לנארד, מגדולי כותבי הדיאלוג בסיפורת, המליץ כידוע להסתפק ב"אמר" בלבד. הרומנים שלו מדגימים את העיקרון: המילים והמעשים של הדמויות מעבירים את הטון בלי שהתגית תצטרך לעשות את העבודה הזו. קורמק מקארתי הולך רחוק יותר ברומנים כמו No Country for Old Men, ולעתים קרובות משמיט את התגיות לגמרי כשההקשר מבהיר מי מדבר.

תגיות הופכות לבעייתיות כשהן מנסות לעשות יותר מדי. תגיות עמוסות תוארי פועל כמו "אמרה בכעס" נחשבות לחלשות, כי הן מספרות את הרגש במקום להראות אותו. ביטים של פעולה ("היא הטיחה את הכוס בשולחן. 'סיימתי.'") הם לעתים קרובות חלופה חזקה יותר. המטרה היא שיהיה ברור מי מדבר, ושהקריאה תיקטע כמה שפחות.