טריטמנט
תקציר בפרוזה של סיפור לקולנוע או לטלוויזיה, בדרך כלל 5-30 עמודים, שמתאר את הסיפור בזמן הווה בלי דיאלוג ובלי פורמט טכני.
עודכן לאחרונהטריטמנט (Treatment) הוא מסמך סיפורי שמספר את הסיפור של פרויקט קולנוע או טלוויזיה בצורת פרוזה, בזמן הווה, בלי הדיאלוג המעוצב, כותרות הסצנה וההנחיות הטכניות שיש בתסריט. טריטמנטים נעים בדרך כלל בין חמישה לשלושים עמודים, אבל האורך משתנה לפי היקף הפרויקט ושלב הפיתוח. בשונה מתקציר (Synopsis), שדוחס את כל הסיפור לעמוד עד שלושה עמודים, הטריטמנט מספק מספיק פרטים כדי להעביר את הביטים הרגשיים, את קשתות הדמויות ואת נקודות המפנה המבניות של הסיפור, ובאותו זמן נשאר נגיש לקוראים שאולי לא מכירים את פורמט התסריט. הטריטמנט נקרא כמעט כמו סיפור קצר או נובלה: הוא מתאר סצנות כפי שהיו מתרחשות על המסך, ולוכד את החוויה החזותית והרגשית של צפייה במוצר הגמור, אבל בלי מגבלות הפורמט הנוקשות שהופכות תסריטים ליעילים להפקה, ולפעמים לקשים לקריאה עבור מי שאינם מהתעשייה.
לטריטמנטים יש כמה תפקידים קריטיים בתהליך הפיתוח. עבור תסריטאים, הטריטמנט הוא שטח ניסוי מבני, דרך לעבוד על האדריכלות של הסיפור לפני שמשקיעים חודשים בתסריט מלא. כתיבת טריטמנט חושפת אם לסיפור יש מספיק תנופה, אם קשתות הדמויות מעניינות ואם המערכה השנייה שוקעת, וכל זה בשבריר מהזמן ומהמאמץ שתסריט שלם דורש. עבור מפיקים ואולפנים, טריטמנטים הם כלים לקבלת החלטות: מפיק ששוקל אם לרכוש אופציה על פרויקט יבקש לעיתים קרובות טריטמנט לפני שיתחייב להזמנת תסריט מלא, כי הטריטמנט מראה אם הכותב מסוגל לקיים סיפור סוחף לאורך של סרט עלילתי. בטלוויזיה, טריטמנטים לפרקי פיילוט ומדריך הסדרה (Series Bible) משמשים מסמכי הצגה שמעבירים לא רק את הסיפור של הפיילוט אלא גם את המנוע המתמשך של הסדרה: את היכולת שלה לייצר עונות של פרקים סוחפים. טריטמנטים חיוניים גם לגיוס מימון, בייחוד לסרטים עצמאיים, שבהם משקיעים וועדות של קרנות צריכים להבין את הסיפור של הפרויקט בלי לקרוא תסריט שלם בן 120 עמודים.
כתיבת טריטמנט טוב מחייבת מיומנויות אחרות מכתיבת תסריט. הטריטמנט חייב להיות מעניין כפרוזה: סיכום שטוח ומכני ("ואז ג׳ון הולך לחנות. ואז הוא פוגש את שרה.") ישעמם את הקורא ויפגע בכוח המשיכה של הפרויקט. כדאי להשתמש בשפה חיה וחושית כדי לעורר את המרקם החזותי והרגשי של הסרט. כדאי לתאר רגעי מפתח בפירוט מספיק כדי שהקורא יראה את הסצנה מתרחשת: במקום "הם מתווכחים על הכסף", כדאי לכתוב "אלנה מטיחה את דף החשבון על שולחן המטבח ונועצת אצבע בעמלות המשיכה מעבר למסגרת, ומרקו עומד עם הגב אליה ושוטף כלים בשיטתיות, כאילו הקול שלה מגיע מחדר אחר." כדאי לכלול את הביטים הרגשיים הגדולים ואת נקודות המפנה של הסיפור, אבל לעמוד בפיתוי לכלול כל עלילת משנה וכל דמות משנית: הטריטמנט צריך להעביר את עמוד השדרה של הסיפור. כדאי לכתוב בזמן הווה ובצורה פעילה לאורך כל הטקסט, ולשמור על המיידיות הקולנועית שמבדילה טריטמנט מתקציר בפרוזה. והחשוב מכול: הטריטמנט צריך לגרום לקורא לרצות לראות את הסרט הגמור, אז כדאי לתת לתשוקה שלכם לסיפור להיראות בעמוד.