לוגליין
תקציר של משפט או שניים של הנחת היסוד של סרט או סדרה, שמציג את הגיבור, את הקונפליקט ואת מה שעומד על הכף.
עודכן לאחרונהלוגליין (Logline) הוא תקציר קצר, בדרך כלל משפט או שניים, שמזקק את המהות של תסריט או של רעיון לסדרה לצורה המושכת ביותר שלה. לוגליין חזק מזהה את הגיבור (בדרך כלל לפי ארכיטיפ או מצב ולא לפי שם), את הקונפליקט או המטרה המרכזיים, את הכוח המתנגד ואת המחיר של כישלון. הוא עונה על השאלה הבסיסית שכל מפיק, סוכן וצופה שואלים: "על מה הסיפור הזה, ולמה שיהיה לי אכפת?" הלוגליין אינו סלוגן (Tagline, סיסמה שיווקית) וגם לא תקציר (Synopsis, סיכום עלילה מפורט). הוא תופס מקום ייחודי באמצע: מסוים מספיק כדי להעביר את הנחת היסוד הייחודית של הסיפור, ורחב מספיק כדי לרמוז על כל מגוון האפשרויות הדרמטיות שהרעיון מכיל.
הלוגליין הוא המטבע של תעשיית הקולנוע והטלוויזיה. כשתסריטאים מציגים פרויקט (פיץ׳), הלוגליין הוא לעיתים קרובות הדבר הראשון, ולפעמים היחיד, שמקבלי ההחלטות שומעים לפני שהם מחליטים אם לבקש את התסריט המלא. הנה הלוגליין של מלתעות: "מפקד משטרה שפוחד מהמים חייב להגן על קהילת החוף שלו מפני כריש לבן גדול שטורף שחיינים בעונת הקיץ העמוסה." במשפט אחד הוא מבסס את החולשה האירונית של הגיבור, את האיום החיצוני ואת השעון המתקתק. הלוגליין של שתיקת הכבשים יכול להיות: "חניכה צעירה ב-FBI חייבת לבקש את עזרתו של רוצח סדרתי קניבל כלוא כדי לתפוס רוצח סדרתי אחר שחוטף ורוצח נשים." ההצמדה של הפגיעות של החניכה לאיום של לקטר יוצרת מתח מיידי שהופך את הרעיון לכזה שאי אפשר לסרב לו. לוגליינים לטלוויזיה צריכים להעביר בנוסף גם את המנוע שיחזיק פרקים או עונות רבים.
כתיבת לוגליין היא מהמיומנויות הקשות והחשובות ביותר שתסריטאים יכולים לפתח. כדאי להתחיל בזיהוי הרכיב המושך ביותר בסיפור (האירוניה, הדילמה, השילוב החריג של דמות ומצב) ולבנות את הלוגליין סביבו. כדאי להשתמש בשפה פעילה וחיה ולהימנע מהפשטות מעורפלות כמו "חייבת להתמודד עם העבר שלה" או "מגלה את המשמעות האמיתית של אהבה". כדאי לפרט מה הגיבור צריך לעשות ומה עומד בדרכו. נוסחה שימושית היא: "כאשר [אירוע מחולל], [גיבור מסוים] חייב [מטרה/פעולה] לפני [המחיר/המועד האחרון], אבל [כוח מתנגד] עומד בדרכו." הנוסחה הזאת היא נקודת פתיחה ולא כותונת משוגעים. הלוגליינים הטובים ביותר מרגישים אורגניים ולא נוסחתיים. אפשר לבחון את הלוגליין כשמספרים אותו למישהו שלא מכיר את הפרויקט. אם העיניים שלו נדלקות והוא שואל "ומה קורה אז?", הלוגליין עושה את שלו.