סיפור מסגרת

סיפור מסגרת (frame narrative, frame story) הוא אמצעי מבני שבו סיפור חיצוני עוטף סיפור פנימי אחד או יותר ומספק להם הקשר. המסגרת החיצונית קובעת בדרך כלל מי מספר את הסיפור הפנימי, למה ולמי. המבנה השכבתי הזה יוצר יחס בין המסופר לבין פעולת הסיפור, ומוסיף ממדים של פרשנות, אמינות והערה תמטית שסיפור ישיר לא יכול להשיג.

אנקת גבהים הוא סיפור מסגרת קלאסי: לוקווד מספר את המסגרת החיצונית, אבל הסיפור הפנימי של הית׳קליף וקתרין מסופר בעיקר דרך נלי דין, שנקודת המבט שלה מעצבת את האירועים ואולי גם מעוותת אותם. הנסיכה הקסומה ממסגרת את המעשייה כספר שסב קורא לנכדו החולה, וכך הסיפור יכול להעיר על עצמו בהומור ובחום. לב המאפליה של ג׳וזף קונרד משתמש בסיפורו של מרלו על סיפון סירה בתמזה כדי למסגר את מסעו אל הקונגו, ויוצר הקבלה מטרידה בין לונדון המתורבתת לבין החשכה שמרלו מתאר. אלף לילה ולילה הוא אולי סיפור המסגרת המשפיע ביותר בספרות העולם: שחרזאדה מספרת סיפורים בתוך סיפורים כדי לדחות את הוצאתה להורג, ויוצרת מבנה רקורסיבי שבו פעולת הסיפור עצמה היא עניין של חיים ומוות, והמעשיות מקוננות זו בתוך זו בכמה שכבות.

סיפורי מסגרת עוצמתיים משום שהם מעמידים בחזית את פעולת הסיפור עצמה. הם מבקשים מהקוראים לשקול לא רק מה קרה, אלא גם למה מישהו מספר את הסיפור הזה ואם אפשר לסמוך על הגרסה שלו. כשבונים סיפור מסגרת, כדאי לוודא שהסיפור החיצוני מצדיק את קיומו: הוא לא אמור להיות פיגום בלבד, אלא להוסיף לסיפור הפנימי משמעות, אירוניה או הדהוד רגשי. המסגרת והסיפור הממוסגר צריכים להאיר זה את זה, וליצור דיאלוג בין השכבות שמעשיר את השלם.