נקודת מבט עמוקה (Deep POV)

נקודת מבט עמוקה (deep POV, deep point of view) היא טכניקה בתוך סיפור בגוף שלישי מוגבל, שמבטלת כמעט לגמרי את המרחק בין הקוראים לבין דמות נקודת המבט. היא מסירה את הנוכחות המתווכת של המספר, ומוחקת מילות סינון (filter words) כמו "היא הרגישה", "הוא הבחין", "היא חשבה" ו"הוא הבין". במקום "היא הרגישה את הרוח הקרה על פניה", נקודת מבט עמוקה כותבת "הרוח נשכה את לחייה". התפיסות של הדמות הופכות לתפיסות של הקוראים, בלי מתווך שמזכיר להם שהם קוראים סיפור.

נקודת מבט עמוקה היא כלי בסיסי בספרות הז׳אנר העכשווית, בעיקר ברומנטיקה ובמותחנים, שבהם השקיעה הרגשית היא העיקר. במשחקי הרעב סוזן קולינס משיגה נקודת מבט עמוקה בגוף ראשון, אבל הטכניקה פועלת היטב באותה מידה גם בגוף שלישי. The Blade Itself של ג׳ו אברקרומבי משתמש בנקודת מבט עמוקה בגוף שלישי כדי לצייר את עולמה של כל דמות נקודת מבט בגוון הפסיכולוגי הייחודי לה, מהציניות המרה של גלוקטה ועד הפרגמטיות העייפה של לוגן. הקוראים אינם צופים בדמויות האלה; הם הופכים להן למשך כל פרק.

כדי לכתוב בנקודת מבט עמוקה, מסלקים כל ביטוי שיוצר מרחק בין הקוראים לדמות. מוחקים את "היא ראתה", "הוא שמע", "היא תהתה" ו"הוא החליט". במקום "היא הבחינה שהדלת פתוחה" כותבים "הדלת הייתה פתוחה". חותכים כל הערה שדמות נקודת המבט לא הייתה עושה באופן טבעי על עצמה, למשל תיאור צבע העיניים שלה ברגע שאין בו מראה. נקודת מבט עמוקה דורשת שכל משפט ישקף את אוצר המילים, סדרי העדיפויות והמצב הרגשי של הדמות. זו טכניקה תובענית, אבל כשהיא מבוצעת היטב, היא מפיקה את חוויית הקריאה הסוחפת ביותר שגוף שלישי יכול להציע.