פרולוג
חלק פותח שקודם לסיפור המרכזי, ולעיתים קרובות מספק סיפור רקע, קובע טון או מציג אירוע מחוץ לציר הזמן העיקרי של הסיפור.
עודכן לאחרונהפרולוג (Prologue) הוא חלק פתיחה נפרד מהפרק הראשון, שמשמש להעברת מידע או לביסוס אווירה שהסיפור המרכזי לא יכול להעביר ביעילות בעצמו. פרולוגים שייכים בדרך כלל לכמה סוגים נפוצים: סצנה שמתרחשת שנים לפני הסיפור המרכזי, הצצה לנקודת המבט של האנטגוניסט, אירוע שמשמעותו מתבררת רק מאוחר יותר, או קפיצה קדימה בזמן מאמצע ההתרחשות (In Medias Res) שתופסת את הקורא לפני שהסיפור חוזר אחורה. כשהוא מבוצע היטב, פרולוג יוצר סקרנות והקשר שמעמיקים את המעורבות של הקורא כבר מהעמוד הראשון.
יצירות מהוללות רבות משתמשות בפרולוגים בהצלחה רבה. משחקי הכס של ג׳ורג׳ ר.ר. מרטין נפתח בשלושה סיירים של משמר הלילה שנתקלים באחרים מעבר לחומה, סצנה שמבססת את האיום העל-טבעי הרבה לפני שהסיפור הפוליטי המרכזי מתחיל. שם הרוח של פטריק רותפוס משתמש בפרולוג של סיפור מסגרת שמתרחש בפונדק שקט, ויוצר ניגוד חד לסיפור האפי שבא אחריו. פארק היורה של מייקל קרייטון נפתח בפרולוג שמראה התקפה מסתורית של דינוזאור בקוסטה ריקה, ומייצר מתח מיידי לפני האקספוזיציה המדעית של המערכה הראשונה.
הכלל החשוב ביותר לגבי פרולוגים הוא שהם חייבים להצדיק את מקומם. סוכנים ועורכים ממליצים לעיתים קרובות להימנע מפרולוגים שהם הצפת מידע בתחפושת דקה, או שאפשר פשוט לשלב בפרק הראשון. לפרולוג צריכה להיות נקודת מבט אחרת, תקופת זמן אחרת או טון אחר מאלה של הפרק הפותח, אחרת הוא סתם פרק ראשון בשם שגוי. אם קוראי בטא מדלגים על הפרולוג בלי לאבד את ההבנה של הסיפור, זה סימן חזק שצריך לחתוך אותו. כדאי שפרולוגים יהיו קצרים, דרמטיים והכרחיים לחוויית הקריאה.