טרופ

טרופ (trope) הוא מוסכמה סיפורית, טיפוס דמות או דפוס סיפור חוזרים, שהקהל מזהה בזכות שימוש חוזר בהם ביצירות רבות. טרופים הם אבני הבניין של ז׳אנר ושל ציפיות סיפוריות: הנבחר, משולש האהבה, החונך שמת, השעון המתקתק. הם אינם טובים או רעים מטבעם; הם כלים. טרופ הופך לבעיה רק כשמשתמשים בו בעצלות, בלי וריאציה או מודעות עצמית.

"הגיבור בעל כורחו" הוא טרופ עתיק כמו הסיפור עצמו, ומופיע מאודיסאוס דרך לוק סקייווקר ועד קטניס אוורדין. פתיחת "הלילה האפל והסוער" היא טרופ שהפך לקלישאה. צעקה הצליח כשהפך את טרופי האימה לחלק מפורש מהדיאלוג שלו, וכך מוסכמות הז׳אנר נעשו בו גם קומדיה וגם מתח. הנסיכה הקסומה משחק באופן דומה בטרופים של מעשיות ובו בזמן מכבד אותם.

הבנת טרופים חיונית לכל מי שכותב, כי הקוראים מגיעים עם ציפיות שעוצבו בידי הטרופים של הז׳אנרים האהובים עליהם. אפשר למלא את הציפיות האלה, לחתור תחתן או לשלב אותן בדרכים לא צפויות, אבל אי אפשר להתעלם מהן. הגישה הטובה ביותר היא להכיר לעומק את הטרופים של הז׳אנר שלכם, ואז למצוא דרכים לגרום להם להרגיש רעננים. טרופ שנכתב בדיוק, בעומק רגשי ובהפתעה יכול להרגיש עוצמתי כמו משהו מקורי לגמרי.