פתרון (Resolution)
סיום הסיפור, שבו הקונפליקט המרכזי מוכרע לגמרי ונוצרת שגרה חדשה.
עודכן לאחרונההפתרון (Resolution) הוא השלב האחרון של הסיפור, שבו הקונפליקט נפתר והדמויות מתייצבות במצב חדש. הוא עונה באופן סופי על השאלה המרכזית של הסיפור ונותן לקורא תחושה של השלמה. הפתרון יכול להיות שמח, טרגי, מר-מתוק או עמום, אבל הוא צריך לנבוע ממה שקדם לו.
בגאווה ודעה קדומה הפתרון מראה את אליזבת ודארסי נשואים באושר, אחרי שאי ההבנות והדעות הקדומות שלהם נעלמו. ב-1984 הפתרון קודר עד כאב: וינסטון אוהב את האח הגדול. שני הסופים נובעים מכל מה שקדם להם, וזה מה שהופך אותם למספקים למרות שהם הפכים בטון.
כמה טכניקות מוחשיות יכולות לעזור לבנות פתרון שמהדהד. טכניקת ה"הד" משקפת דימוי, צירוף או מצב מהפתיחה, ויוצרת תחושה של סגירת מעגל: אם הרומן נפתח בדמות שעומדת ליד חלון וצופה בגשם, חזרה לאותו חלון תחת שמיים אחרים אומרת לקורא כמה רחוק הגיע המסע. טכניקת "הגילוי האחרון" שומרת לעמודים האחרונים תובנה משמעותית אחת (לא תפנית עלילתית אלא רגע של בהירות רגשית או תמטית), ונותנת לקורא משהו לקחת איתו. טכניקת ה"הדהוד" מסיימת בדימוי אחד שמגבש את התמה של הסיפור בלי לומר אותה, כמו שגטסבי הגדול נחתם באור הירוק ובסירות שנאבקות בזרם. בשכתוב הסוף כדאי גם לבדוק שהוא לא פותר דברים בצורה מסודרת מדי: פתרון שעונה על כל שאלה יכול להרגיש מלאכותי, ואילו פתרון שמכריע את הקונפליקט המרכזי אבל משאיר לקורא משהו להרהר בו מרגיש כן ומתמשך.