מדע בדיוני
ז׳אנר של ספרות ספקולטיבית שחוקר את ההשלכות של שינוי מדעי וטכנולוגי, ומדמיין עתידים, הווה חלופי או עבר שעוצבו בידי חידושים אמיתיים או תיאורטיים.
עודכן לאחרונהמדע בדיוני (Science Fiction) הוא ז׳אנר של ספרות ספקולטיבית שמשתמש בהנחות יסוד מדעיות וטכנולוגיות, בין שהן נגזרות מהידע הנוכחי ובין שהן מומצאות לגמרי, כבסיס לחקירה של האופן שבו שינויים כאלה היו משנים את החברה, הזהות והחוויה האנושית. השאלה המהותית של הז׳אנר היא "מה אם?": מה אם אפשר היה לנוע מהר מהאור, מה אם בינה מלאכותית הייתה מגיעה לתודעה, מה אם שינויי האקלים היו הופכים את כדור הארץ לבלתי ראוי למגורים, מה אם יכולנו לשנות את הגנטיקה האנושית כרצוננו. בניגוד לפנטזיה, שמכניסה את הבלתי אפשרי ומבקשת מהקוראים לקבל אותו, המדע הבדיוני מכניס את הבלתי סביר ומבקש מהקוראים לשקול את השלכותיו. המחויבות הזאת לגזירה הגיונית של מסקנות, גם כשהנחת היסוד ספקולטיבית, היא שנותנת לז׳אנר את הקפדנות האינטלקטואלית הייחודית לו ואת כוחו ככלי לחשוב על העתיד.
המוסד של אייזק אסימוב דמיין, בעזרת חיזוי מתמטי, את נפילתה והתחדשותה של ציוויליזציה גלקטית, וביסס את יכולתו של הז׳אנר לחזון היסטורי רחב יריעה. יד שמאל של החושך של אורסולה ק. לה גווין השתמש בעולם זר בלי מגדר קבוע כדי לחקור הנחות אנושיות על מין, פוליטיקה וזהות, והוכיח שהחופש הספקולטיבי של המדע הבדיוני יכול להוליד ספרות בעלת עומק הומניסטי רב. Kindred של אוקטביה באטלר השתמש במסע בזמן לא כפלא טכנולוגי אלא כמנגנון להתעמת עם המציאות החיה של העבדות האמריקנית, וביטל את המרחק ההיסטורי באפקט מצמרר. בעיית שלושת הגופים של ליו צ׳יקסין הביא את המדע הבדיוני הסיני לבולטות עולמית, בזכות טיפול קפדני באסטרופיזיקה, בתורת המשחקים ובמגע ראשון, והרחיב את האופקים התרבותיים והאינטלקטואליים של הז׳אנר. ההבחנה בין מדע בדיוני "קשה", שמדגיש דיוק מדעי, למדע בדיוני "רך", שמעדיף חקירה חברתית ופסיכולוגית, מייצגת מתח פורה בתוך הז׳אנר ולא היררכיה.
כתיבת מדע בדיוני דורשת איזון בין דמיון ספקולטיבי לבין עקביות פנימית ואמת רגשית אנושית. כדאי להתחיל בהנחת יסוד שבאמת מעניינת אתכם מבחינה מדעית, חברתית או פילוסופית, ואז לחשוב על ההשלכות שלה מהמעגל השני והשלישי: אילו הטכנולוגיה הזאת הייתה קיימת, איך היא הייתה משנה לא רק את האנשים שמשתמשים בה, אלא גם את הכלכלה, הפוליטיקה, היחסים וחיי היומיום של העולם שבו היא קיימת? כדאי לבנות את העולם בפירוט מספיק כדי שירגיש אמיתי, אבל לא בפירוט שבו ההסברים מציפים את הסיפור; בניית העולם הטובה ביותר מרומזת ולא מוסברת, ונחשפת דרך דמויות שחיות בעולם שלהן ולא מרצות לקוראים עליו. כדאי לעגן את הרכיבים הספקולטיביים ברגשות וביחסים אנושיים מוכרים, כי הקוראים מתחברים לדמויות שמרגישות אמיתיות, יהיה המקום זר ככל שיהיה. כדאי לקרוא לרוחב ההיסטוריה של הז׳אנר ולרוחב תרבויות, כי הכוח הגדול ביותר של המדע הבדיוני הוא מגוון החזונות שלו, והיצירה המקורית ביותר באה לעיתים קרובות מכותבים שמביאים נקודות מבט ומסורות שהזרם המרכזי של הז׳אנר עדיין לא חקר.