תבנית למעקב יעדי כתיבה
רוב עצות הכתיבה מגיעות בסופו של דבר לאותה אמת לא נוחה: הכותבים שמסיימים ספרים אינם הכותבים עם הכי הרבה זמן, הרעיונות הטובים ביותר או הפרוזה הנקייה ביותר. הם הכותבים שמתייצבים. עקביות לאורך שנה מייצרת טיוטה גמורה. פרצי השראה ספורדיים מייצרים שברים של שלושים אלף מילים. ההבדל בין השניים הוא רק לעיתים רחוקות כישרון. הוא שיטה.
התבנית הזאת נותנת לכם שיטה. היא לא טריק פרודוקטיביות קסום: כאלה לא קיימים. היא דרך מובנית לקבוע יעדים שאפשר באמת לעמוד בהם, לעקוב אחרי ההתקדמות באופן שמעודד ולא מייאש, ולשנות גישה כשמשהו לא מצליח. המטרה היא עקביות שאפשר לקיים לאורך זמן, לא מאמץ הרואי.
מילת אזהרה לפני שמתחילים. מעקב לא נכון יכול לגרום נזק של ממש. יעד מספר מילים יומי שאי אפשר לעמוד בו יגרום לכם להרגיש כישלון בכל יום. יעד שאפתני ומעורפל לא ייתן לכם שום דבר לדחוף מולו. התבנית הזאת נועדה להעלות לפני השטח את מבנה היעדים שבאמת מתאים לחיים שלכם, לא לפנטזיה על החיים שלכם.
חלק 1: יעד הפרויקט
התחילו ביעד הסופי. לפני שאפשר לתכנן את העבודה של שבוע כלשהו, צריך לדעת לקראת מה עובדים.
מה אתם כותבים?
היו מדויקים. "עובדים על רומן" זה לא מדויק. "כותבים טיוטה של 80,000 המילים הראשונות של רומן פנטזיה למבוגרים" זה מדויק. ככל שהפרויקט ברור יותר, כך כל החלטה שבאה אחריו שימושית יותר.
מהו תאריך היעד לסיום?
בחרו תאריך. תאריך מציאותי. אם אתם לא בטוחים, קחו את הניחוש הטוב ביותר שלכם והוסיפו 30%. רוב הכותבים מעריכים בחסר כמה זמן לוקחים פרויקטים, במיוחד אחרי נקודת האמצע, שבה האנרגיה דועכת באופן קבוע.
מה אורך הפרויקט, בערך?
מספר מילים, מספר עמודים, מספר פרקים, מספר סצנות: כל יחידה שטבעית לפרויקט. זה נותן לכם מכנה למעקב אחרי ההתקדמות.
מה פירוש "גמור"?
כותבים שונים מתכוונים לדברים שונים כשהם אומרים "גמור". טיוטה ראשונה? טיוטה משוכתבת? מוכן להגשה? קבעו את ההגדרה. אם היעד הוא "טיוטה ראשונה", אז כתב יד שלם אבל גולמי נחשב הצלחה, והשכתוב הוא פרויקט נפרד עם יעדים משלו.
מה לכתוב כאן: ארבע תשובות קצרות. פרויקט, תאריך יעד, אורך יעד, הגדרה של גמור.
חלק 2: מקצב שבועי
יעדים יומיים מפתים, אבל לעיתים קרובות הם מזיקים לכותבים שהחיים שלהם משתנים. יעדים שבועיים סלחניים יותר וכנים יותר לגבי האופן שבו עבודה יצירתית באמת מתנהגת.
מספר מילים שבועי או מקבילה
כמה תפיקו בשבוע טיפוסי? חשבו את זה אחורה מיעד הפרויקט: סך המילים הנדרשות חלקי השבועות הזמינים. אם התוצאה לא מציאותית, האריכו את המועד, הקטינו את הפרויקט, או קבלו שהמספר הלא מציאותי הוא מה שהייתם צריכים לעשות אילו המועד היה מקודש.
ימי כתיבה בשבוע
כמה ימים בשבוע תכתבו? לרוב הכותבים שעובדים במשרה, שלושה עד חמישה ימים בשבוע הם קצב שאפשר לקיים. כתיבה יומית מתאימה לחלק מהאנשים, אבל זה היעד עם שיעור הכישלון הגבוה ביותר בכל הספרות על פרודוקטיביות בכתיבה.
אורך סשן הכתיבה
כמה זמן יימשך כל סשן? ארבעים וחמש דקות הן יחידה שימושית. שעתיים הן הקצה העליון של מה שרוב האנשים יכולים להחזיק במצב של הפקה טהורה. כל דבר מעל שלוש שעות בדרך כלל מתגמל בסשן טוב אחד ומייאש בסשן שאחריו.
משבצת עוגן
מתי בשבוע הכתיבה באמת קורה? בקרים, שעות הלילה המאוחרות, אחר הצהריים בשבת, השעה שאחרי שהילדים נרדמים? זיהוי המשבצת מעביר את "הכתיבה" מקטגוריה של פעילות לשעה מסוימת ביומן.
מה לכתוב כאן: ארבע תשובות קצרות. יעד שבועי, ימים בשבוע, אורך סשן, משבצת עוגן.
חלק 3: יעדים יומיים (רשות)
יש כותבים שפורחים עם מספרים יומיים. אם אתם ביניהם, החלק הזה בשבילכם. אם יעדים יומיים גרמו לכם בעבר לחרדה או לנוקשות, דלגו עליו.
- מספר מילים יומי: יעד צנוע שאפשר לעמוד בו גם בימים רעים. רוב כותבי הרומנים המנוסים מסכימים ש-500-1,000 מילים ליום כתיבה הם טווח שאפשר לקיים. היעד היומי של NaNoWriMo, 1,667 מילים, הוא קצב של ספרינט, לא של מרתון.
- יעד רך ויעד קשה: יש כותבים שמוצאים שימושי להחזיק שני מספרים יומיים: היעד של "אם הגעתי לזה, זה בסדר" והיעד של "אני רוצה להרגיש גאווה". עמדו ביעד הרך בימים קשים. היעד הקשה הוא יעד מאתגר, לא קו בסיס.
- חלופה מבוססת זמן: אם מספרי מילים מרגישים כמו עונש בימי שכתוב או בימים איטיים מבחינה יצירתית, קבעו במקום זה יעד מבוסס זמן. "לכתוב ארבעים וחמש דקות" הוא לפעמים יעד טוב יותר מ"להפיק 800 מילים".
חלק 4: סקירה שבועית
בסוף כל שבוע, ערכו סקירה קצרה. זה החלק שרוב הכותבים מדלגים עליו, וזה החלק שהכי משפיע על העקביות לטווח ארוך.
- מילים שנכתבו השבוע: המספר בפועל. בלי עיגול, בלי הערכה.
- שעות כתיבה השבוע: הזמן בפועל. שימושי בשילוב עם מספר המילים לאבחון הקצב.
- מה הצליח: דבר אחד או שניים מהשבוע הזה שעזרו לכם לכתוב. תנאים, שעות ביום, שגרות, סביבות. אלה הדפוסים שתרצו לשחזר.
- מה לא הצליח: בלי שיפוט. מה הפריע? האם משבצת העוגן המתוכננת קרסה? האם פגישה קבועה אכלה את זמן השיא שלכם? האם נמנעתם מסצנה מסוימת? זהו את המכשול, אבל דלגו על ההלקאה העצמית.
- התאמה לשבוע הבא: שינוי מוחשי אחד. אולי תזיזו את משבצת העוגן. אולי תקטינו את היעד היומי. אולי תתחייבו לכתוב סצנה שנמנעתם ממנה. שינוי אחד, לא חמישה.
מה לכתוב כאן: חמש הערות קצרות בכל שבוע. כל הסקירה צריכה לקחת עשר דקות.
חלק 5: מעקב התקדמות
התיעוד הגלוי של התנועה קדימה. זה מה שמסתכלים עליו כשמרגישים שלא מתקדמים, ומה שמזכיר לכם שאתם כן.
- מספר מילים מצטבר: סך הכול השוטף לאורך הפרויקט.
- אחוז השלמה: המספר הנוכחי חלקי היעד. לצפות במספר הזה עולה זה, עבור כותבים רבים, אחד החלקים המתגמלים ביותר בפרויקט מבחינה נפשית.
- ימים שנותרו מול מילים שנותרו: הקצב שצריך לשמור עליו כדי לעמוד במועד. שימושי לאבחון מוקדם כשהפרויקט סוטה מלוח הזמנים.
- רצפים (אם הם עוזרים): יש כותבים שפורחים עם רצפים של ימים עוקבים; אחרים מוצאים אותם מזיקים. אם רצפים מעוררים בכם מוטיבציה, עקבו אחריהם. אם הם יוצרים חרדה בימים שבהם באמת לא כדאי לכם לכתוב, דלגו על המדד הזה.
חלק 6: סקירה חודשית
מחזור ארוך יותר להתאמות ברמה גבוהה יותר. בסוף כל חודש, שאלו:
- האם אתם במסלול למועד הפרויקט? אם כן, המשיכו. אם לא, החליטו אם לשנות את המועד, את היקף הפרויקט או את היעד השבועי. העמדת פנים ששום דבר לא השתנה היא הטעות הנפוצה ביותר.
- האם המקצב השבועי מתאים לכם? אם עמדתם ביעדים השבועיים באופן עקבי, מצוין. אם החמצתם אותם באופן עקבי, היעד השבועי שגוי. שנו אותו במקום להמשיך להיכשל.
- מה מצבו של הפרויקט עצמו? מעבר למספר המילים: האם אתם מרוצים ממה שאתם מפיקים? האם שמתם לב לבעיות מבניות שידרשו שכתוב בהמשך? תכננו את השכתוב באותה דרך שבה אתם מתכננים את כתיבת הטיוטה.
- מה אתם צריכים כדי לשמור על הקצב הזה? לפעמים התשובה היא יותר זמן. לפעמים זו מנוחה, פעילות גופנית, קשר חברתי או נסיגה מהתחייבות אחרת. סיבולת בכתיבה היא סיבולת של כל החיים.
חלק 7: תכנון הסיום
כשהפרויקט מתקרב ל-25% האחרונים, המקצב צריך לעיתים קרובות להשתנות.
- תוכנית האצה: כותבים רבים מגלים שהקצב שלהם מואץ מעצמו ברבע האחרון. אם זה אתם, רכבו על הגל. אם לא, אל תכפו את זה, אבל שקלו להאריך את סשני הכתיבה או להוסיף יום כתיבה בקטע האחרון.
- תור שכתוב: נהלו רשימה שוטפת של דברים לתקן בשכתוב. ניסיון לשכתב תוך כדי כתיבת הטיוטה מאט אותה. תפיסת בעיות והכנסתן לתור מאפשרות לכם להמשיך לזוז.
- תוכנית לאחרי הטיוטה: החליטו לפני שאתם מסיימים את הטיוטה מה בא אחר כך. הפסקה? שכתוב מיידי? קוראי בטא? הידיעה מה הצעד הבא מונעת את הנדידה שאחרי הסיום, שמשאירה כתבי יד רבים תקועים.
איך להתאים את התבנית
- לכותבים במשרה מלאה: יעדים יומיים נעשים אמינים יותר, כי החיים שלכם בנויים סביב העבודה. השתמשו בחלק 3 במלואו. הסקירה השבועית נשארת חשובה.
- לכותבים שעובדים במשרה אחרת: דלגו על יעדים יומיים; התחייבו ליעדים שבועיים. משבצת העוגן בחלק 2 היא השדה החשוב ביותר בכל התבנית: זהו את המשבצת ושמרו עליה.
- לכותבים עם אחריות טיפולית: בנו מרווח ביטחון. תכננו לעמוד ביעד בכ-70% מהשבועות; השבועות הלא מתוכננים יקרו. תוכנית עם מרווח ששורדת את הבלתי צפוי שימושית יותר מתוכנית בלי מרווח שקורסת כל חודש שני.
- לשכתוב ולא לכתיבת טיוטה: החליפו את יעדי מספר המילים ביעדים של סצנות או של פרקים. "לשכתב שתי סצנות בשבוע" הוא יעד שאפשר לעבוד איתו. מספר מילים חסר משמעות בזמן שכתוב.
- לאירועי ספרינט (NaNoWriMo, רזידנסים, ריטריטים): דחסו כל חלק. יעדים יומיים נעשים אמינים כי הזמן מוקדש. שלבו את התבנית הזאת עם התבנית לתכנון NaNoWriMo באירועים כאלה.
עקבו אחרי יעדי הכתיבה שלכם ב-Plotiar. שמרו את יעדי הפרויקט, הסקירות השבועיות והערות ההתקדמות לצד הטיוטה עצמה, כך שהשיטה שתומכת בעבודה חיה ליד העבודה. נסו בחינם.