סקירת ספרות

סקירת ספרות (literature review) היא סקירה אקדמית וסינתזה ביקורתית של המחקר הקיים בנושא מסוים. בניגוד לביבליוגרפיה פשוטה או לסיכום מקורות, סקירת ספרות מעריכה, משווה ומארגנת את העבודות הקודמות כדי לקבוע מה כבר ידוע, היכן החוקרים מסכימים או חלוקים, ואילו פערים נותרו. היא ממקמת מחקר חדש בתוך השיח האקדמי הרחב ומראה שמי שכתבו אותה מבינים את התחום וזיהו שאלה משמעותית שהמחקרים הקיימים לא נתנו לה מענה מספק.

פרק סקירת הספרות בעבודת דוקטורט או במאמר בכתב עת בא בדרך כלל אחרי המבוא ולפני פרק השיטה. במדעי החברה, סקירת ספרות עשויה לסכם עשרות שנים של מחקרים בנושא כמו השפעת גודל הכיתה על הישגי התלמידים, ולזהות מגמות, סתירות ומגבלות מתודולוגיות. ב-The Craft of Research מאת בות׳, קולומב וויליאמס מדגישים המחברים שסקירת ספרות אינה מצעד של סיכומים אלא טיעון על מצב הידע. סקירת ספרות חזקה בתחום כמו פסיכולוגיה עשויה לחשוף שבעוד עשרות מחקרים בחנו תופעה מסוימת בתנאי מעבדה, כמעט אף אחד מהם לא בדק אותה בתנאי החיים האמיתיים, וכך להצדיק את המחקר החדש.

כדי לכתוב סקירת ספרות טובה, מתחילים בחיפוש שיטתי במאגרי מידע עם מילות מפתח מוגדרות היטב ותנאי הכללה ברורים. מארגנים את המקורות לפי נושאים ולא כרונולוגית, ומקבצים מחקרים לפי השאלות שהם עוסקים בהן ולא לפי הסדר שבו קראתם אותם. לגבי כל מקור כדאי לרשום לא רק מה הוא מצא, אלא גם איך מצא את זה ומה הוא לא בדק. לא לסכם אלא לעשות סינתזה: המטרה היא לספר את הסיפור של ההבנה המשותפת בתחום ולהראות בדיוק היכן המחקר שלכם משתלב בסיפור הזה. סקירת ספרות שרק מקטלגת מקורות היא הזדמנות מבוזבזת לבנות את היסוד האינטלקטואלי של הטיעון שלכם.