אימה

אימה (Horror) היא ז׳אנר שמוגדר לפי ההשפעה הרגשית שהוא מבקש לעורר: פחד. היא כוללת סיפורת שנועדה להפחיד, להטריד, לערער ולעמת את הקוראים עם חוויות וישויות שמפרות את הבטוח והמוכר. בניגוד למותחן, שמייצר פחד באמצעות סכנה סבירה, האימה מכניסה לעיתים קרובות רכיבים שהם שגויים מן היסוד: דברים שלא אמורים להתקיים, מצבים שאין להם הסבר רציונלי, הפרות של הגוף, של התודעה או של הסדר הטבעי, שמעוררות לא רק פחד אלא אימה קיומית עמוקה יותר. טווח הז׳אנר עצום: מהאחוזות המתפוררות ומהופעות הרפאים של המסורת הגותית, דרך העימות של אימה קוסמית עם יקום אדיש ובלתי ניתן להבנה, ועד אימה פסיכולוגית שקטה של תודעה שמסתובבת נגד עצמה. מה שמאחד את הגישות השונות האלה הוא המחויבות לגרום לקוראים להרגיש באמת לא בטוחים.

The Haunting of Hill House של שירלי ג׳קסון נשאר החקירה המתוחכמת ביותר של הז׳אנר באימה פסיכולוגית, רומן שבו לעולם לא ברור לגמרי אם הבית באמת רדוף רוחות או שהנפש השברירית של הגיבורה משליכה את הפחדים שלה על האדריכלות. הניצוץ של סטיבן קינג משלב אימה על-טבעית עם תיאור ריאליסטי עד כאב של משפחה שנהרסת בידי התמכרות ובידוד, ומראה שהמפלצות של הז׳אנר מפחידות ביותר כשהן מגבירות פחדים אנושיים מוכרים. Her Body and Other Parties של כרמן מריה מצ׳אדו משתמש במוסכמות האימה כדי לחקור את האלימות שמופעלת על גופן ועל האוטונומיה של נשים, וממזג את המוזר עם ביקורת פמיניסטית בסיפורים שמערערים בכמה רבדים בבת אחת. The Dangers of Smoking in Bed של מריאנה אנריקס משריש את האימה שלו במציאות החברתית הספציפית של ארגנטינה, מקריסה כלכלית ועד היעלמויות פוליטיות, ומראה איך הז׳אנר יכול לתעל טראומה קולקטיבית לצורה סיפורית.

כתיבת אימה טובה דורשת להבין שפחד אינו אירוע אלא אווירה, ושהציפייה למשהו נורא מפחידה כמעט תמיד יותר מהדבר הנורא עצמו. כדאי לבנות אימה בהצטברות: דברים קטנים שאינם במקומם, הפרעות עדינות, פרטים שהקוראים קולטים לפני הדמויות. כדאי לשלוט בקצב כך שהחרדה של הקוראים תעלה בהדרגה ולא תזנק ותתפוגג. כדאי להשתמש בפרטים חושיים ספציפיים ומוחשיים כדי לעגן את האימה במציאות הפיזית, כי אימה מופשטת נשכחת, ואילו צליל, ריח או מרקם שתוארו בדייקנות נשארים בדמיון של הקוראים הרבה אחרי שהספר נסגר. כדאי לעמוד בפיתוי להסביר את האימה עד הסוף; הלא נודע תמיד מפחיד יותר מהנודע, וברגע שמספקים הסבר רציונלי מלא למוזר, מנטרלים אותו. כדאי לחקור את מה שבאמת מפחיד אתכם, ולא את מה שמוסכמות האימה אומרות שאמור להפחיד, ולכתוב מתוך הפחד האמיתי הזה. היצירות החזקות ביותר בז׳אנר הן אלה שבהן אי הנוחות של הכותבים עצמם מורגשת על הדף.