תבנית להצעת ספר

ספרי עיון נמכרים על סמך הצעת ספר, לא על סמך כתב יד גמור. ההצעה היא מסמך מובנה, בדרך כלל באורך 30 עד 60 עמודים, שמציג טיעון בעד השוק של הספר, מוכיח את הסמכות של הכותבים ומראה שהם מסוגלים להוציא את הפרויקט לפועל. עורכים קונים ספרי עיון על סמך ההצעה. הכתיבה עצמה נעשית לעיתים קרובות רק אחרי שהחוזה נחתם.

התבנית הזאת מובילה אתכם דרך כל הסעיפים המקובלים של הצעת ספר, עם הערות על מה כל סעיף צריך לעשות ואיך לעשות את זה היטב. להסבר מלא יותר של מה כל סעיף צריך להוכיח ולמה, ראו את המדריך שלנו לכתיבת הצעת ספר. התבנית מניחה שאתם כותבים ספר עיון לקהל הרחב (ממואר, עיון סיפורי, ספר הדרכה, היסטוריה, עסקים, מדע פופולרי). להצעות להוצאות אקדמיות יש מוסכמות אחרות; התבנית הזאת מתאימה בעיקר לספרי עיון מסחריים.

ההצעה היא מסמך מכירה. כל סעיף בונה טיעון. הטיעון הוא שעורך צריך לשלם לכם כדי לכתוב את הספר הזה, ושקוראים ישלמו כדי לקרוא אותו. זכרו את המטרה הזאת, וההחלטות בכתיבה יהיו קלות יותר. בישראל כדאי לבדוק קודם את דף ההגשה של ההוצאה: כתר ומודן, למשל, בודקות רק כתבי יד מלאים ולא מחליטות על סמך רעיונות או פרקים בודדים (אוקטובר 2026), כך שהצעה כזאת מתאימה בעיקר לפנייה לסוכנים ולהוצאות בשוק דובר האנגלית.

סעיף 1: סקירה כללית (3-5 עמודים)

הסקירה הכללית היא בבת אחת פיץ׳ המעלית של ההצעה, טיעון הפתיחה שלה והחלק שקובע את הטון. זה הדבר הראשון שהעורך קורא, ואם הוא לא משכנע, ייתכן שהוא לא ימשיך לקרוא. התייחסו לסעיף הזה כאל החיבור החשוב ביותר שכתבתם אי פעם.

ההוק

פסקאות הפתיחה. בססו את השאלה שהספר עונה עליה, את הבעיה שהוא מטפל בה או את הסיפור שהוא מספר. פתחו במשהו שתופס את העין: נתון, אנקדוטה, אירוע עדכני, דימוי חזק. אחר כך צמצמו אל הפרויקט הספציפי שלכם.

הטיעון או הסיפור

על מה הספר באמת? בעמוד אחד בערך, נסחו את הטיעון המרכזי (בספרי הדרכה או בספרים אנליטיים), את הקשת הסיפורית (בממואר או בעיון סיפורי) או את ההיקף ההיסטורי (בהיסטוריה). כאן העורך מחליט אם לפרויקט יש שלמות מבנית.

למה עכשיו

למה הספר הזה צריך להתקיים ברגע הזה? האם יש אירוע עדכני שהופך את הנושא לדחוף? שינוי תרבותי שהכין את הקהל? פער בנוף ההוצאה לאור הקיים? "למה עכשיו" היא אחת השאלות שעורכים מאומנים לשאול, והצעות שעונות עליה באופן משכנע מקבלות יתרון.

למה אתם

מה נותן לכם סמכות לכתוב את הספר הזה? הכשרה מקצועית, ניסיון חיים, מחקר קודם, גישה ייחודית. זו גרסה קצרה של מה שיופיע בסעיף הביוגרפיה, מספיק כדי לבסס שאתם לא מנסים לכתוב מחוץ לתחום שלכם.

מה לכתוב כאן: 3-5 עמודים. מלוטשים. כתובים ומשוכתבים במשך שבועות, לא ימים.

סעיף 2: על הכותבים (1-2 עמודים)

הטיעון בעדכם ככותבים של הספר הזה. שונה מביוגרפיה במכתב פנייה: יש יותר מקום ויותר משקל.

• הכשרה: השכלה, תפקידים מקצועיים, פרסים, מומחיות. ההכשרה שרלוונטית במיוחד לספר הזה.
• פלטפורמה: החשיפה שיש לכם כיום לקוראים פוטנציאליים. גודל רשימת התפוצה, קהל הפודקאסט, העוקבים ברשתות החברתיות (עוקבים מעורבים באמת, לא מספרי ראווה), במות להרצאות, הופעות בתקשורת. בספרי הדרכה ובספרי עיון שנשענים על אישיות, לעורכים אכפת מהפלטפורמה יותר כמעט מכל דבר אחר.
• פרסומים קודמים: ספרים, מאמרים, חיבורים, כל דבר בכתבי עת מוערכים. אם פרסמתם הרבה בנושא הזה, ההיסטוריה הזאת היא נכס משמעותי.
• מעורבות אישית: למה הספר הזה חשוב לכם, מעבר לעניין מקצועי. חשוב במיוחד בממואר ובעיון סיפורי.

טון: בטוח בלי יהירות. הציגו את הכישורים שלכם באופן ענייני. הימנעו מהתרברבות. עורכים מיומנים בזיהוי שלה.

סעיף 3: ניתוח שוק (2-4 עמודים)

איפה הספר ממוקם בשוק ומי יקנה אותו.

קהל היעד

בפירוט. לא "כל מי שמתעניין בהיסטוריה", אלא: "קוראים של היסטוריה סיפורית נגישה במסורת של אריק לארסון ודייוויד גראן, ובמיוחד מי שנמשכים לפשעים נגד בעלי כוח ולתחילת המאה העשרים." ככל שתפרטו יותר, הטיעון שלכם שיש קהל יהיה אמין יותר.

ספרים להשוואה

ארבעה עד שישה ספרים שיצאו לאור וחולקים את הטריטוריה של הספר שלכם. לכל אחד, תעדו:

• שם, מחבר, הוצאה, שנה, מכירות (אם ידועות).
• מה הספר להשוואה חולק עם הספר שלכם.
• מה מבדיל את הספר שלכם ממנו.

הספרים להשוואה צריכים להיות עדכניים (3-5 השנים האחרונות), רלוונטיים מסחרית (נמכרו בהיקף סביר) ודומים במבנה לספר שלכם. השוואה לרבי מכר ענקיים גורמת לכם להיראות לא מציאותיים; השוואה לספרים שנכשלו גורמת לכם להיראות לא מעודכנים.

מגמות והקשר תרבותי

ציינו מגמות רלוונטיות: קטגוריה שגדלה, נושא שנמצא במחזור החדשות, שינוי דורי שמכין קוראים לספר שלכם. עורכים עוקבים אחרי הדפוסים האלה, והצעות שמתייחסות אליהם היטב מקבלות יתרון.

סעיף 4: תוכנית שיווק וקידום (1-3 עמודים)

מה אתם, הכותבים, תעשו כדי לתמוך בהשקת הספר. עורכים מצפים יותר ויותר שכותבים יהיו פעילים בשיווק, במיוחד בספרי עיון. היו קונקרטיים.

• ערוצים בבעלותכם: רשימת התפוצה, החשבונות ברשתות החברתיות, הפודקאסט, הבלוג. גדלים ומדדי מעורבות.
• פוטנציאל לחשיפה תקשורתית: כלי תקשורת שסיקרו את העבודה שלכם בעבר, או שלדעתכם יסקרו את הספר הזה. היו מציאותיים; אל תבטיחו את הניו יורק טיימס אם מעולם לא פרסמתם שם.
• הזדמנויות להרצאות ולאירועים: כנסים שאתם משתתפים בהם באופן קבוע, אירועים ציבוריים שאתם מארגנים, קהילות שבהן הספר יהיה רלוונטי.
• פוטנציאל להמלצות: כותבים, מומחים או אישי ציבור שעשויים לכתוב משפט המלצה או לקדם את הספר. כללו רק את אלה שסביר שיסכימו.
• צעדים קונקרטיים: קמפיין ניוזלטר לפני ההשקה, סבב פודקאסטים, סדרת חיבורים בכלי תקשורת מרכזיים, אירוע השקה בעיר רלוונטית. ככל שהתוכנית קונקרטית יותר, היא אמינה יותר.

סעיף 5: מתווה פרקים (5-15 עמודים)

השלד המבני של הספר. לכל פרק:

• מספר ושם הפרק: שם עבודה.
• אורך: מספר מילים משוער.
• טיעון או קשת: מה הפרק הזה משיג, בפסקה או שתיים. בעיון סיפורי, האירועים והקשת הרגשית. בספרי הדרכה, הטענה המרכזית והראיות שתומכות בה.
• רכיבי מפתח: מקורות, סצנות, דוגמאות, מסגרות או אנקדוטות שהפרק נשען עליהם. מספיק פרטים כדי שהעורך יראה שעשיתם את מחקר היסוד.

מתווה הפרקים משמש גם כמסמך מכירה וגם כמסמך תכנון. אחרי שהחוזה ייחתם, תכתבו את הטיוטה לפיו.

סעיף 6: פרקים לדוגמה (1-3 פרקים)

בדרך כלל פרק או שניים גמורים, בסך הכול בערך 10,000-20,000 מילים. הפרקים לדוגמה מוכיחים שאתם באמת מסוגלים לכתוב את הספר שאתם מציעים. בחרו:

• פרק מוקדם: לעיתים קרובות הפרק הראשון או המבוא. מבסס את הקול ואת ההבטחות המבניות.
• פרק מייצג: פרק שמראה את הספר בצורתו האופיינית ביותר, סוג הכתיבה שהעורך יכול לצפות לראות הכי הרבה.
• פרק מאתגר: לפעמים שימושי כדי להראות שאתם מסוגלים להתמודד עם החומר הקשה ביותר. כללו אותו רק אם הקושי הוא חלק ממה שהופך את הספר למעניין.

הפרקים לדוגמה צריכים להיות מלוטשים. הם ייקראו מול ספרי עיון שכבר יצאו לאור, לא מול העבודות האחרות שלכם שלא פורסמו.

סעיף 7: פרטים מעשיים

המידע המנהלי שהעורך צריך.

• מספר מילים כולל משוער: רוב ספרי העיון לקהל הרחב נעים בין 70,000 ל-100,000 מילים. ממואר לרוב קצר יותר; ספרי היסטוריה וביוגרפיות לרוב ארוכים יותר.
• מועד מסירה משוער: מתי כתב היד יהיה גמור. מציאותי ביחס להיקף ולהתחייבויות האחרות שלכם.
• שיקולים מיוחדים: צילומים, איורים, תרשימים, מפתח, נספחים. ציינו כל דבר שמשפיע על מורכבות ההפקה.
• התחייבויות זכויות קיימות: אם חלק מהחומר הופיע במקום אחר (פרק כמאמר, ההצעה בפיתוח), גלו זאת.

איך להתאים את התבנית

• לממואר: סעיף 4 (שיווק) יכול להיות קל יותר; סעיף 2 (על הכותבים) נושא יותר משקל, כי הכותבים הם הנושא. הפרקים לדוגמה קריטיים: הקול והאותנטיות הרגשית מכריעים את ההצעה.
• לעיון סיפורי: פתחו את הסקירה בסיפור. העמודים הראשונים צריכים להיקרא כמו הפתיחה של הספר עצמו ולמשוך את הקורא פנימה. אחר כך עברו לטיעון.
• לספרי הדרכה: סעיף 4 (שיווק) וסעיף 3 (קהל היעד) נושאים את המשקל הכבד ביותר. עורכים של ספרי הדרכה קונים פלטפורמה לא פחות מכתב יד.
• להיסטוריה ולביוגרפיה: מתווה הפרקים נעשה קריטי: עורכים רוצים לראות שאתם מבינים את צורת הסיפור שאתם מספרים. הערות על מקורות ועל גישה (לארכיונים, למקורות ראשוניים או לאנשים חיים) צריכות להיות גלויות כבר בסקירה.
• לעסקים ולעזרה עצמית: הוסיפו סעיף "מסגרת" שמנסח את הרעיון או השיטה המרכזיים של הספר בצורה שקל לתפוס. ספרים בקטגוריה הזאת נמכרים לעיתים קרובות בזכות מסגרת שקל לזכור.
• להצעות להוצאות אקדמיות: התבנית הזאת אינה נקודת הפתיחה הנכונה. להצעות להוצאות אקדמיות יש מוסכמות אחרות, שלעיתים קרובות כוללות סקירת ספרות וסעיף מתודולוגיה. עיינו בהנחיות של ההוצאה שאתם פונים אליה.

בנו את הצעת הספר שלכם ב-Plotiar. שמרו את הסקירה הכללית, ניתוח השוק, מתווה הפרקים והפרקים לדוגמה בפרויקט אחד, כשהכול זמין לחיפוש ולשכתוב. נסו בחינם.